האם לשיטת רבינו הרמב"ם יש דין נטילה מכלי אף למים אחרונים?
מדוע משתמש הרמב"ם במונח נטילה גם למים אחרונים למרות שתכלית המים לסלק זוהמה מן הידים?
האם מנהג יהודי תימן ליטול מים אחרונים מכלי על ידי המסובים מעיד שכך צריך להיות מן הדין?
האם המוכר מלח סדומית יתחייב לשטוף ידיו במים דווקא מכלי למרות שלא סעד כלל?