האם „תבוא מארה” נאמר גם כשאישה מברכת ברכת המזון מדי פעם ובעלה יודע לברך?
סליחה על הטרחה, אבל לא הבנתי היטב את התשובה שקיבלתי לשאלה ששלחתי.
וזה הנוסח:
-----
שאלה:
ראיתי שאפשר לצאת באמצעות עניית אמן גם ע"י מי שמחויב בברכה מדרבנן גם כאשר אני מחויב בה מן התורה. כלומר, גם אם אישה תברך ברכת המזון בקול ואני אענה אמן. אני אצא מהברכה (היה נשמע שזה אפילו לכתחילה, כי זה כאילו מוציא בפיו ממש) האם דין של "תבוא מארה למי שאשתו וכו'" שייך גם כאשר אני עונה אמן? האם זה משתנה כאשר אני יודע או לא יודע את הברכה?