חיפוש מקור של הרמבם
היכן מופיע לשון רמבם הבא " כשיחשוב אדם עצמו חסר ופחות לא יגדל בעיני חסרון שיעשהו
לשיטת הרמב"ם קריאת ק"ש לפני עלות עמוד השחר או לאחר הנץ החמה הינה בגדר בדיעבד,כיצד,א"כ, נהגו יהודי תימן?
האם רשאים להפסיק לימוד תורה של הבוקר ע"מ לקרוא ק"ש לכתחילה בזמנה עם הנץ החמה ומיד לחזור ללימוד?
האם הפסקה שכזו של לימוד תורה הוא בבחינת קריאת תיגר על מנהג אבותינו בא"י או בבחינת החזרת עטרה ליושנה?
היכן מופיע לשון רמבם הבא " כשיחשוב אדם עצמו חסר ופחות לא יגדל בעיני חסרון שיעשהו
לפני 30 שנה בערך קניתי את סט הספרים רמבם לעם. לצורך חידוש תורה אני מבקש לדעת האם אני זוכר נכון שהרמבם כתב באחד הספרים שכדור הארץ עטוף בשדה מגנטי ממערב למזרח חיובי ומדרום לצפון שלילי. יחד עם זאת נדמה לי עד כמה שאני זוכר הוא כתב את הדברים האלה ביחס לכיוון המיטה שהאדם ישן עליה. אודה לכם מאוד אם תנחו אותי לספר ולעמוד המתאים ואני מקווה שאני זוכר נכון. .נ.ב גם אם תנחו אותי רק לעניין השדות המגנטיים אודה לכם מאוד כי את הנושא הזה אני מחפש. תודה מראש אבנר כהן זאדה
מרן השו"ע מביא דעת היראים שאם אכל תותים בשבת ונגב ידיו הריהו חייב משום צובע, האם לשיטת הרמב"ם יש לחוש לדעה זו?
מהם הגדרים לאיסור מלאכת צובע בשבת, האם ניגוב ידים מזהמות נכלל במלאכת צביעה או בפעולה של הסרת לכלוך?
מדוע התירו לסנן יין צלול בשבת ולא חששו לאיסור מלאכת צביעה למרות שמסננת הבד קבלה הגוון של היין?
שלום וברכה.
האם טבילת כלים לפי רמב"ם היא מדרבנן או מדברי סופרים? בהלכות מאכלות אסורות משמע שמדובר בדברי סופרים ואם זה מדברי סופרים יש לברך על טבילה זו כמו שמברכים על כל מה שמחוייב מדברי סופרים [שבת פרק ה' והלכות ברכות פרק יא']
אם כן מדוע יש הנוהגים לא לברך ולומר שזו היא דעת רמב"ם שאיננה מחוורת לי כלל מתוך עיון בהלכות הרלוונטיות.
תודה רבה.
מדוע מחלק מרן השו"ע בדין המברך ברהמ"ז בטעות על שתיית יין יצא י"ח ואילו בדין הטועה בברכה לאחר אכילת דייסה לא יצא י"ח?
היש לדון מקרה זה כדין דברים הבאים בתוך הסעודה שאינם מחמת הסעודה שחייבים בברכה אחרונה רק אם נאכל לאחר הסעודה?
היות ושאלת הברכה בטעות לא נידונה בתלמוד ולא נפסקה ע"י רבינו הרמב"ם, כיצד איפוא יש להכריע בשאלה זו?
עמוד תפח- סיום נושא גזירת הכוכבים
אגרת הרמב"ם לר' שמואל אבן תיבון בענייני תרגום מורה הנבוכים.
איך ענה הרמב"ם לבקשתו של רבי שמואל אבן תיבון לבוא למצרים ללמוד ולקבל תשובות לשאלותיו. במהלך האיגרת המיוחדת מתאר הרמב"ם את סדר יומו.
תחילת האיגרת נלמדה בשיעור המשך ראו כאן
אגרת תשובות אל ר' יהונתן הכהן מלוניל וחבריו (עמוד תצט). מאגרת זו נלמדת הערכתו של הרמב"ם לחכמתם ורמתם התורנית של חכמי צרפת.
מה עדיף, לשון הרבים שהינו קליט או התאמתו לנסיבות המשתנות במציאות(לשון נקבה, יחיד וכד')?
הניתן לייחס לנוסח ניחום האבלים המקובל כמטבע ברכות ע"מ שיהיו שגורים בפי הבריות?
האם ניתן לדייק מדברי רבינו הרמב"ם שבניחום אבלים בלשון רבים מתכוונים גם לנפטר?