האם מותר בשבת ליצור או לפרק משחקי נייר ?
הניתן להחיל על מלאכה זו הכלל : "אין בנין וסתירה בכלים" ?
הדלקת הסטרטר יוצרת נצוצות שאינם מתקיימים לאחר שהבעירו את הגז, האם זה בגדר איסור הבערה או רק גרמא?
פעולת הכיבוי הינה על דרך מניעת המשך בעירת הגז שבנורה ואינה יוצרת ניצוצות, היש בפעולה זו גדר איסור מכבה?
הניתן להחיל על מלאכה זו הכלל : "אין בנין וסתירה בכלים" ?
לדעת הסוברים שיש גדר איסור עיבוד באוכלין, האם מותר בשבת למלוח ירקות לאכילה?
באלו נסיבות אסרה התורה מלאכת עיבוד בשבת?
הניתן ללמוד מדין איסור מליחת צנון בשבת ולהחילו בכל מקרה של מליחת אוכלין (ביצה, ירקות וכיו"ב)?
באילו תנאים יש לחוש לאיסור גיבול בשבת?
חילבה טחונה, האם מותר בשבת לטרוף אותה ע"מ שתהיה ראויה לאכילה?
מהן המשמעויות המעשיות של המושג ההלכתי "עובדין דחול" שקבעו חכמי ישראל?
היש לחשוש לברגים אשר מחברים הקורות למסגרת, שהינם לכאורה מעמידים המקבלים טומאה ופוסלים הסוכה?
האם רוחב הקורות עלול לפסול את הסוכה משום גזירת תקרה?
פרגולות שהמבנה שלהם שתי וערב של קורות, היש לחשוש לחיבורים המתכתיים בין הקורות כפוסל הסוכה?
מהם הגדרים של פעילות גופנית הנחשבים כ"עובדין דחול"?
האם יש לחוש משום איסור ממרח או משום רפואה?
היש הבדל בין פעילות קלילה לבין מסאז' "מפרק עצמות" בעוצמה המביאה לידי הרגשת רפיון?
שלום כבוד הרב
1)האם מותר להגיד לגוי שיוציא זרעו כדי לקחת זרעו ולהשתמש בו למחקרים מדעים ורפואים, שמסתכלים בזרע שיצא ממנו עם זכוכית מגדלת מיוחדת כדי ללמוד על זה וכד' ?והדבר יכול לעזור לגלות דברים שיועילו לרפואה ?
2)האם בכלל אסור לגוי להוציא זרע לבטלה ?רשום שנענשו על כך דור המבול ושופכים על עצים ואבנים היו וכן ער ואונן היו לפני מתן תורה ונענשו קשות על עוון זה...האם בן נוח נענש בשמיים על עוון זה אם עשהו ?האם יש מחלוקת ?
מהו בסיס האיסור של מילוי מוכין לכר, גזרה שמא יתפור(דרבנן) או בגלל איסור תיקון כלי (דאורייתא)?
מה ההבדל ,אם כן, בין איסור מילוי מוכין לכתחילה לבין ההיתר להחזיר המוכין שנפלו?
היש הבדל בדין כשמדובר באופני אטימה שונים,כמו למשל: כרית גומי המתנפחת ע"י אויר?
יום ששי, ט' תמוז תשע"ח:
מקורות:
נדרים, כז, ב – כח, א
גיטין, ט, ב – י, א
ב"ק, קיג, א
רבינו, גזילה ואבידה
לווה ומלווה וסנהדרין
כיצד התירו חכמים לקנות חיטים מן השוק ולא חששו שמא נרטבו החיטים בגשמים וכיו"ב?
היש סתירה בין כללי ההידור למצב הרצוי לבין כללי ההיתרים במצב מצוי?
אם המבחן של איסור נעילת מנעלי עור ביוה"כ הינו בגלל הרגשת קושי הארץ, מה יהיה דינו של מנעל עץ?
האם ניתן להקל ולהתיר שימוש במנעל שאינו של עור שהרי לא גזרו האיסור אלא במנעל עור בלבד?
לשיטת הרמב"ם כפי פירוש הרב קאפח שאיסור המנעל דווקא בסוליה מעור, היש לחוש לעור המקיף את רוב הרגל מצידה?