יהודי עבריין וכופר שנפטר, האם חלים עליו דיני אבילות והאם רשאי בנו לומר עליו "הריני כפרת משכבו"?
הרמב"ם פסק שבשנה ראשונה אומר הבן "הריני כפרת משכבו". האין זה סותר שיטתו שכל נפטר נדון עפ"י מעשיו בעולם הזה?
כאשר דוד המלך התאבל על בנו אמר "מי יתן מותי תחתיך". האם התכוין שהוא מוכן לתת חייו ע"מ שבנו ישאר בחיים?
היש קשר בין החיוב באבל על אביו לבין הכבוד שהבן מחויב לאחר מיתת אביו כולל באמירת "הריני כפרת משכבו"?
תכנים לקריאה נוספת
היתר אמירת תנוחמו מן השמים לפני שהאבל פתח בדברים
שלום לכבוד תורתו
במסכת מו"ק כ"ח ע"ב כתוב: "אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל", ונפסק ברמב"ם ושו"ע. שאלתי היא על מנהג תימן שבכניסת המנחמים למקום בו יושבים האבלים, פותחים המנחמים באמירת "תנוחמו מן שמים", כיצד פותחים המנחמים בדיבור לפני שפתח האבל?
אוסיף שהלבוש ביאר את טעם ההלכה הנ"ל בכך ששייך לנחם רק לאחר שהאבל הביע צער, אך אם לא הביע צער לא שייך עדיין לנחמו. אם כן גם מצד הטעם ישנו קושי על מנהג תימן.
נטילת ידים ביציאה מבית העלמין
א האם מנהגנו לנטול ידיים ביציאה מבית העלמין לאחר הקבורה?
ב אם רק השתתפתי בשמיעת הספד מחוץ לבית העלמין, האם גם עליי ליטול ידיים?
שני וחמישי בבית אבלים
בשני וחמישי בבית אבלים לא אומרים תחנון
אז כשמוציאים ס"ת איזה נוסח אומרים לפי הבלדי בבית האבלים?
אבל על "ידועה בציבור"
לק"י
יורינו רבינו
כאשר הרמב"ם פוסק בהלכות אבל שחייב אדם להתאבל על אשתו הנשואה. האם הכוונה להוציא מאשתו הארוסה או דווקא הנשואה לו ע"י חופה וקידושין? האם מה שהם מכנים "ידועה בציבור" תיחשב לדין זה כנשואה ע"י ביאה שכן הם מנהלים את חייהם בשותפות לכל דבר כבעל ואשה?
ומן השמים ישלמו את שכרו
כל שמתאבל עליו
שלום נקבע בהלכה שכל שמתאבל עליו מתאבל עמו וכבר כתבו רבותינו הראשונים שאין נוהגים כך ויש המצריכים מחילת האבל. מדברי מארי יוסף אבל ב, הערה ד' אני מבין שהוא מתמרמר על ביטול הלכות מהמשנה ומהתלמוד בטענות שונות. האם לדעת מארי צריך לנהוג הלכה זו כפשוטה, הכוונה לקרוע לשבת שבעה וכוי' כמובן הכל בפני האבל? אם צריך לנהוג כך, לכאורה אסור להסתפר ולהתגלח כי זה נחשב בפניו שהרי הוא יראה שהוא הסתפר והתגלח? (כך כותב הרמב"ן בתורת האדם ומובא בב"י) המעשה שמארי מביא לחיזוק דבריו הוא דווקא על זקני צנועי תימן אם היה מנהג רווח כזה אין צריכין לצנועין?
אבנים על קבר
האם צריך לשים אבנים על קבר לפני שעוזבים את בית הקברות? אם אשר לקבל מקורות כי ראיתי הרבה נוהגים ככה לאחרונה ולא יודע למה
תודה
הרואה בית קברות ביום השבת האם מותר לברך "אשר יצר אתכם בדין..."?
נפטר קרובו ביום השבת, האם יברך בו ביום ברכת "דיין האמת" או שימתין עד למוצ"ש וישלב הברכה עם הקריעה?
האם שונות ברכות אלו כולל צידוק הדין משאר ברכות שבח והודאה?
האם חייב שיהיה קשר בין ברכות אלו לדינים הנוהגים באבילות?
היש חובה לקרוע על חכם גדול שנסתלק לבית עולמו?
מהם ההבדלים בדיני קריעה על חכם שנפטר לבין חובת הקריעה על אדם כשר שנפטר?
"ונהגו שלא לקרוע על אדם כשר שנפטר", היש תוקף למנהג זה שלמעשה מבטל הלכה?