יהודי עבריין וכופר שנפטר, האם חלים עליו דיני אבילות והאם רשאי בנו לומר עליו "הריני כפרת משכבו"?
הרמב"ם פסק שבשנה ראשונה אומר הבן "הריני כפרת משכבו". האין זה סותר שיטתו שכל נפטר נדון עפ"י מעשיו בעולם הזה?
כאשר דוד המלך התאבל על בנו אמר "מי יתן מותי תחתיך". האם התכוין שהוא מוכן לתת חייו ע"מ שבנו ישאר בחיים?
היש קשר בין החיוב באבל על אביו לבין הכבוד שהבן מחויב לאחר מיתת אביו כולל באמירת "הריני כפרת משכבו"?
תכנים לקריאה נוספת
אונן
לשיטת הרמב"ם. האם אונן יכול להחמיר על עצמו בקרית שמע ובתפלה?
האם רשאי האבל לקום ממקום אבלו ע"מ להצביע בבחירות לכנסת?
האם אבל פטור ממצוות מסוימות או שהפטור מותנה רק בנסיבות שניתן לקיים מצווה זאת ע"י אחרים?
בנסיבות של דבר אבד וחיוני מאד, האם יצא האבל למרות האיסור לקום ממקום אבלו במיוחד בשלושת הימים הראשונים?
מהי הדרך ההלכתית המומלצת שעל האבל לקיים את חובת ההשתתפות בבחירות?
משמעות יום פטירה זהה לשני אנשים
שלום הרב, אם הבן נפטר בתאריך העברי של האמא שלו, האם יש לזה משמעות?
תודה מראש על התשובה
האם מותר להכניס מיטת המת לבית הכנסת בדרכו לבית הקברות?
היש הבדל בדין אם מדובר בגבר או באשה והאם מותר להכניס מיטתו של תלמיד חכמים לביהכ"נ?
מהי הגדרת "הספד רבים", האם הספד בפניו של תלמיד חכמים או הספד שרבים באים לשמוע את גדול הדור שהגיע לשם?
האם הנוהג של הכנסת מיטת המת לבית הכנסת עלול להיחשב כעבירה שהולכים בחוקות הגויים?
מקום קבורת הרמב"ם+קברות צדיקים+מנהג החאלאקה
1מניין לנו שרבינו הרמב"ם קבור בארץ?
2 האם עלינו לפקוד את קברו כנהוג היום לפקוד את קברות חכמי ישראל הצדיקים?
3 מהו מקור מנהג החלאקה?
העברת קברים
שלום מארי, האם מותר לפנות קברי יהודים ע"מ לסלול כביש, או לבנות חדר מיון, ובכלל לצרכי הרבים, במידה ואם לא יעשו כן יגרם עיכוב רב, ונזק כספי שלא לדבר על סיכון נפשות. שהרי אם אלו קברים עתיקים, לכאורה אין פה ביזוי מת שעלול לגרום לזלזול בכבוד האדם. וגם בימי בית שני היו מעבירים את העצמות לאחר שכלה הבשר. לכאורה יש פה חילול ה' חמור, כי אומרים שהתורה מעדיפה את המתים על פני החיים. ובכלל, הרי אין לדבר סוף. הרי בכל פינה אפשר למצוא איזה קבר יהודי עתיק.
תודה רבה מארי,