מתי מותר לומר דין תורה במקום שאסור לברך בו כדי להפריש מעבירה?
בפרק שלישי סעיף ה' כתוב : ואם נזדמן לו להפריש מן דבר האסור בבית המרחץ או בבית הכיסא מפריש ואפילו בלשון קודש ובענייני קודש - מה פירוש ומשמעות הענין ? בבקשה
האם לצורך הכשר סוכה מותר להשתמש בשני כללים הלכתיים, גוד ולבוד?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם, האם ניתן להסיק מדבריו שלא אמרינן "גוד ולבוד"?
בפרק שלישי סעיף ה' כתוב : ואם נזדמן לו להפריש מן דבר האסור בבית המרחץ או בבית הכיסא מפריש ואפילו בלשון קודש ובענייני קודש - מה פירוש ומשמעות הענין ? בבקשה
לכבוד הרב,
כאשר יש סתירה בין אגרת תימן לבין המשנה תורה, איזה מהם עיקר?
איזה כתב הוא בתראי?
ויש גם נפקא מינות למעשה.
לדוגמה, בענייני גאולה.
גישתו של הרמב"ם בהלכות מלכים לגבי המשיח שונה לגמרי
מגישתו באגרת תימן.
כנ"ל לגבי איסור שלושת השבועות שמובא באיגרת תימן ולא
הובא להלכה במשנה תורה.
אז השאלה שלי היא עקרונית, איזה כתב נחשב לבתראי ואיזה
כתב נחשב לעיקר לדעת הרמב"ם.
בברכה
שלום רב!
מה הוראת הרב בעניין הר הבית? הבנתי מבנו של הרב, הרב צפניה ערוסי, שהרב מתיר עליה לאורוות שלמה.
א. האם כך הוא הדבר?
ב. האם זה מחייב קדושה ובטהרה ובזהירות כמו ב500 על 500 אמה של הר הבית המקודש?
ג. האם הרב מתיר לאדם הפרטי לאחר לימוד בהלכות הר הבית וקדושתו, לעלות עם ת"ח אשר מתיר עליה להר? כמובן בקדושה ובטהרה..
ד. האם הרב אוסר עליה להר הבית כיום, כאיסור חמור או כהוראה לציבור שלא יבואו לדי כשלון, אך מצד הדין הרב מתיר עליה?
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב!
בלמדי הלכות חלה ברמב"ם נתקשיתי להבין מדוע אין מפרישים חלה מה"לחוח". שאלתי את אימי והיא העידה שלא ראתה מעולם שמפרישים חלה מעיסה המיועדת ללחוח.
והרי אין לפטור משום שנעשה במחבת, שהרי אף מעשה מחבת ומרחשת חייב בחלה (ביכורים ו,יב). וראיתי שהרב שלמה צדוק בפירושו לרמב"ם כתב שהלחוח פטור משום שעיסתו רכה מאוד, אך לא ראיתי שהרמב"ם חילק בין סוגי העיסות, ולכאורה אף שבלילתה רכה מאוד חייבת בחלה. וכן משמע מהדרך אמונה לגר"ח קנייבסקי בפרק ח סוף ס"ק כה, שאם היא עיסה רכה כמים יפריש אחר שתיאפה.
ותשובתו מהרה תצמח
1. יהודי שעושה מלאכה בשבת לצורך יהודי אחר
גמרא, ב"ק, עא, א. משנה, תרומות, ב, ג רמב"ם, שבת, ו, כב
2. גדרי פיקוח נפש
גמרא, יומא, פה, א. גמרא, עירובין, מה, א. רבינו, שבת, פרק ב, הל' יח, כג
3. צרכי רבים
גמרא, שבת, מא, ב. רבינו, שבת, יב, ב
שידור ישיר: יום שישי כד אלול התשע''ז 15.09.2017
כבוד הרב שלום וברכה,
לאחרונה יש מספר שאלות שמעסיקות אותי כבר הרבה זמן, אשמח אם תוכל לענות לי עליהן:
1. מה אמורים לברך על פסטה/ספגטי?
2. אני חובב מושבע של דגי-נוי, ובשביל לספק את האוכל שיחזק אותם, וייפה אותם, יש להביא להם תערובת של סרטנים/צדפות/וכו`. עכשיו אני שמעתי שתערובת זו נמכרת בחנות בשם "טיב טעם". כידוע חנות זו היא חנות שמוכרת לציבור הרחב, דברי נבלה, כגון" חזיר, שרימפס, ושאר שקצים. השאלה שלי היא, אם אני יוכל לקנות משם את התערובת לדגים שלי?
3. באותו עניין של הדגים. האם מותר לקנות דגי-נוי, מחנות שפותחת בשבת?
בתודה רבה,
פלוני
מקורות: גמרא, פסחים, צג, ב רמב''ם: ספר אהבה
שו"ת בענייני ימי החנוכה
קניתי יין לא מבושל ואני חושש שמחלל שבת בפרהסיה יגע בו, לכן לפני שאני שם את הפקק אני לקוח שקית סנדוויץ ועוטף את הבקבוק ואחר כך שם את הפקק.
האם זה נחשב שני חותמים?
אני צריך לבנות ולשם כך צריך לעקור עצי פרי. אבל אין לי לאן להעביר אותם. מה לעשות?