אסיר שקבל חופשה מכלא של גויים לפי בחירתו או לשבת "זכור" או ליום פורים, מה יעדיף?

לק"י
שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע` נז)כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דוווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?

דברים פרק יח (כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה´. (כב) אשר ידבר הניא בשם ה´ ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה´ בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו. שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות .

1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.
2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.
3. אסור לפחד לפגע בו.
היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"? או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו.

שלום לרבנים שליט"א,
באחד הפורומים ברשת האינטרנט הועלתה טענה כזו :
"הרמב"ם הכיר את החסידות ויצא נגדה בחריפות, לכן הם כמעט הצליחו להחרימו וכיום לא פוסקים לפיו בבתי דין רבניים, כמעט לא נפסקות הלכות לפיו ונדיר שחרדים ילמדו אותו". עד כאן ציטוט (ראוי לציין שמי שכתב את הדברים בהחלט אינו שומר תו"מ).

רציתי לדעת : הכצעקתה ?
אני מניח שהטיעון הנ"ל מגוחך ולא נכון. בכ"ז, אני מבקש תשובה ברורה ומפורטת לדבר, בבחינת "דע מה שתשיב" . מה עונים לטענה כזו ?
זה חשוב מאוד.

לק"י

לכבוד הרב, מורנו ורבנו.

אני מבלבל מאד לגבי הברור של מאכלות אסורות, פרק ו', בפרט הלכות י' - י"ג. מתי יש צורך לחלט את בשר ומתי אין צורך לחלט אותו? למה?
האם אפשר לעשות "המברגרס" לפי שיטת הרמב"ם לכתחילה? למה או למה לא?

יש לי כמה שאלות לגבי ענין זה. אפשר לברור אותו הרב אלי בבקשה?

תודה רבה עד למאד.