הניתן להתייחס לביטול החמץ כהפקר המהווה אקט ממוני שניתן לבצע באמצעות שליח?
מהי עיקר המצווה של השבתת החמץ והאם יש לה דמיון למצוות שחייב בגופו?
האם יוצא ידי חובת השבתת החמץ בלב בלא אמירה בפה?