האם, בנסיבות אלה, רשאי המשכיר לעשות דין לעצמו ולתפוס את הנכס מבלי להזדקק לסעד מבית הדין?
האם לשוכר יש מעמד מסויים של בעלות על הנכס ומהי משמעותה?
כיצד יבטיח המוכר בית עיר חומה האופציה לגאול אותו אם הקונה מתחמק מן המקום?
תכנים לקריאה נוספת
מעוברת ביוה"כ
שלום וברכה לרב אני בהריון בחודש שמיני. אני בת 26 והכל אצלי ב"ה תקין. הרופאה אמרה לי שאני בחודש קריטי ושהיא לא ממליצה לי לצום ביוה"כ מחשש מאיבוד נוזלים. סיפרתי לה שצמתי בתשעה באב והכל היה בסדר אך היא הדגישה שכעת אני בחודש קריטי ושאני צריכה לשתות לעיתים. מה עלי לעשות?
שופר
שלום לרב אנחנו תוקעים בבהכנ"ס בשופר של איל בעל התוקע מחזיק את השופר כך שקצה השופר ( לא הצד שבתוך הפה) מכוון כלפי מטה האם זה מעכב? אם לא מעכב האם יש בכלל בעיה? עדיפות וכו' - צריך לציין שכך נוח לבעל התוקע אשמח לקבל מקורות - ע"פ רמב"ם, שו"ע
מי באמת מגן על כבודן של הנשים? ביחס להחלטת בית המשפט למנוע מופע בהפרדה
החלטת ביהמ"ש העליון אשר אסר לקיים מאורע לחברה החרדית בעפולה במתקן ציבורי שבו המאורע התקיים על בסיס של הפרדה בין נשים ובין גברים לפי בקשתם של המשתתפים באירוע, הלו הם בני החברה החרדית. ולפי בקשתו של האמן שאמור לשיר באירוע, שהכל מותנה בהפרדה כדרכם של החרדים ששומרים על ההפרדה המגדרית באירועים כאלה.
קבלן שמעל בכספי לקוחותיו, האם די בעונש גופני או חייב בפיצוי כספי של מלא חובותיו?
מהי מדיניות הענישה המועדפת ע"י תורת ישראל, עונש גופני או כפל תשלומים לפיצוי הנפגעים?
ומה דינם של עבריינים שאין להם ממה לשלם, האם נפטור אותם בעונש גופני או נזקוף לחובתם לעולם עד שיפרעו חובם?
מהם היתרונות הכלכליים והחברתיים של משפט התורה במקרה זה לבין מדיניות הענישה של המשפט הכללי?
טובל ושרץ בידו
האם אלו שבאים בליל כיפור לשמוע את כל נדרי או שבאים לתפילת נעילה ולשמוע קול שופר זה לא דומה כטובל ושרץ בידו מה הועיל להם והלא השעיר מכפר לשבים?
כל נדריי
שלום לכבוד הרב.. בתפילת כל נדריי אומרים :ומיום הכיפורים שזה עד יום הכיפורים הזה שיבא אלינו לשלום נדרנא לא נדרי ושבוענא לא שבועי וחרמנא לא חרמי וכו'.. הכוונה במילים אלו הם עד הכיפורים שהיה או עד כיפורים שיהיה? כי אם זה לכיפורים הבא אזי כל מה שנשבע יהיה "שקר"..
תודה
מי שרשאי לאכול ביום צום, האם עליו להזכיר מעניין היום בברכת המזון?
האם חלה עליו חובת קידוש על הכוס טרם אכילתו ביום הכיפורים?
האם בנסיבות כאלו אין עליו לומר "עננו" גם בתפילה?
כיצד מונין את 3 הימים לאחר הלידה ע"מ לקבוע מעמד היולדת לענין הפטור מצום יוה"כ?
היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?