מהן הזכויות ההלכתיות של משכיר שהשוכר ממנו מסרב לפנות את המושכר?

שלום לכת"ר, לצערי נפגעתי בתאונת דרכים באשמת נהג אחר שעבר על חוקי התנועה והזהירות הכללית.

הנזק מתחלק לנזק גוף ונזק לרכוש.

יש לי מספר שאלות בדיני הנזיקין

1. על פי החוק נזקי גוף מכוסים על ידי ביטוח החובה. האם מותר לתבוע את ביטוח החובה בערכאותיהם או שיש טעם לתבוע אותם בדין תורה?

2. לנהג הפוגע היה ביטוח "צד ג" שאמור לכסות לו נזקי פגיעה ברכוש אחר. האם לתבוע בגין נזקי הרכוש את הנהג עצמו או את חברת הביטוח שלו, והאם בדין תורה או בערכאות? (כי להבנתי חברות הביטוח אינן נדרשות כלל לדיני ודייני ישראל)

כבוד המארי, המוצר עליו כתבתי לכבודו הוא תוצרת חברה אירופאית. קיים בין החברה שלנו בארץ לבין החברה האירופאית הסכם המעניק לנו את הזכות לשווק את המוצר בארץ. אני התבקשתי לשלוח חתך מוצר זה ליצרן סיני כדי שהוא יעתיק אותו, בשינוי קל, וייצר בשבילנו את אותו מוצר. האם אסור לעשות זאת משום העתקת פטנט? לגבי הובלת המכולה ביום שני של ראש השנה. אציין שהעמסיק שלי הוא יהודי. אני האחראי על הייבוא.

שנה טובה,
1. כיצד שייך "עובר לעשייתן" בברכה של ערוב תבשילין? (האם צריך לברך לפני שמבשלין את הביצה ?)
2. לגבי הנוסח שנכתב בסידור "שיח ירושלם" (בהלכות): בערוב זה ...... מיו"ט שלמחר לשבת. האם זה אומר שאסור לבשל מיו"ט הראשון של ראש השנה לשבת? (מדוע לא מספיק לומר מיו"ט לשבת, ללא תוספת "שלמחר").
תודה.

שלום למרי. ברצוני לשאול האם לדעת הרמב"ם ראש השנה הוא יום הדין? לאור פירושו של מרי יוסף למשנ"ת המושגים מעט מעורפלים, אך בכל זאת אבקש ראשי פרקים לנושא זה.... כי כתב מרי "יום דין... אם נניח כי הוא רה"ש", ומדוע השתמש במילת "נניח"? וכן כתב, כי לדעת רבנו ישנו יום דין אחד או בראש השנה או בעת המיתה, ומתי אם כן אותו האחד? או שמא לפי ראש דברי הרמב"ם, נוכל לדון כי כל יום ויום הוא יום דין? ואז השאלה מתעצמת יותר. ושמא הצורך ברה"ש במשמעו הרווח כיום דין, נצרך מבחינה אמונית - המונית וד"ל. אודה על הפירוט בעניין זה.