מדוע נחלקו הפוסקים בפרוש שיטת רבינו הרמב"ם בנושא זה?
מהן הראיות של חכמי תימן הסוברים שאין חובת קיום סעודה שלישית ביו"ט?
האם בפסיקה לא ברורה בנושא זה, ניתן להסתמך על הכלל: "פוק חאזי מאי עמא דבר"?