ממה חששו חכמי ישראל כשגזרו על האיסור להלוות או לפרוע בשבתות וימים טובים?
מדוע נקבע בהלכה שניתן לתבוע בבית דין פרעון הלוואה שכזו והרי הלוואה זו באה בעבירה ?