המחיר הכבד שתשלם החברה והלהט"בים אם יצרפו אותם לזכות לשכירת רחם?

באמת אנחנו כאן לא מדברים על שיח ציבורי, זה כבר הפסיק להיות שיח ציבורי. זה הפך להיות מאבקים אלימים שהם כבר אין בהם את היכולת לדבר ברמה ההגיונית, השקולה שמסוגלת לבדוק את כל העניין מכל היבטיו אלא זהו שיח צעקני, זהו שיח אלים כנראה שגם מעורבים בו גורמים אחרים אנרכיסטים שלא קשורים דווקא לעניין הזה ועולים טרמפ על העניין הזה ונותנים לשיח הזה מימד מאוד דרמטי, מאוד בוטה ולפעמים גם אלים. וחבל, כיוון שהדבר הזה עלול לקבל תוצאות שליליות, הרסניות מאוד ואפילו לרעת אלה המפגינים. כי בשלב מסויים כבר בני אדם מסויימים שהם אולי הרוב השקט, לא עשינו בדיקה, שבד"כ היתה להם איזה מידת הבנה והזדהות עם אותם בני אדם והשיח הציבורי הזה האלים הבוטה שמעורבים בו כל מיני גורמים, עלולים להפנות עורף אליהם וזה חבל מבחינת האינטרס שלהם.

לגופו של דבר, באמת יש שגיאה גדולה מאוד בחברה המודרנית שהיא משפיטה את עצמה על בסיס של זכויות. תורת ישראל לא משפיטה את עצמה על בסיס של זכויות, אלא על בסיס של חובות. מהם חובותי כדי שאני אהיה אדם ייחודי, יעודי וערכי. ממילא, כל זכויות הזולת הם לא נתבעות על ידי הזולת, אלא הם נדרשות ממני כחובה מול זולתי. וזולתי חייב כלפי. אבל לא מדברים על זכויות, כי מן הרגע שמדברים על זכויות יוצא שיש הסתכלות חד צדדית, מאוד נקודתית, על האדם שבאותו רגע הוא מציג את עצמו כמי שמקופח, כמי שמופלא לרעה או המסכן וכיוצ"ב ולא נותן אפשרות להסתכל על המרחב כולו, עם כל המורכבות שבחיים. ואז יש תובענות. זכותו של זה יכולה להתנגש עם זכותו של זה. הרי גם בין בני זוג, יכול הבעל לומר אני רוצה ולד, יכולה האישה לומר, די אני לא יכולה, מספיק, כבר יש לנו בן ובת ונגמר. אני לא בית חרושת. והרי אם נדבר בשם זכותו ובשם זכותה יש כאן התנגשות. אבל אם אנו נבדוק ערכים במובן של חובה, נבוא ונסתכל האם באמת יש עליו חובה, האם יש עליה חובה ונבדוק עד היכן מגיעות גבולות החובה תוך כמובן בדיקה של כל המורכבות שמסביב.

משום כך, הטעות הגדולה הזו של החברה המודרנית תעלה לה ביוקר, לא רק בתחום הזה אלא בתחומים אחרים שתמצא את עצמה קרועה או שסועה בין התנגשויות של זכויות שונות. באמת, במושגים האלה של זכויות, באמת צודק השואל איך מתעלמים מבדיקה מדעית ביחס לוולדות אשר יגודלו על ידי אבא וחברו מבלי לדעת גם מי האמא. הרי בדברים האלה צריך בדיקה מדעית. והרי החברה המודרנית מתיימרת להיות מושכלת. מתיימרת להיות מדעית. בשונה מהחברה הדתית שיש לה מה שנקרא תורה מן השמים, אלא היא מתיימרת להיות נבונה, בודקת כל דבר ודבר. ואם כן, איך באים יוצרים מאבקים בטרם נשמעו קולותיהם של אנשי המדע שעשו מחקרים, הרי כבר יש היום יש כבר היום ולדות של פונדקאות. יש כבר היום מה שנקרא אמא חד הורית וכיוצ"ב. יעקבו ויראו מה תוצאות ביחס לוולדות.

בארה"ב לפני שנים, מאחר והאישה יצאה למרחב של התעסוקה והיא רוצה לממש את עצמה בקריירה, מטבע הדברים האמה היולדת לא רצתה להישאר לטפל בילד כי רצתה כמה שיותר מהר לחזור למקום העבודה. והתחילו לחנך ולהרגיל את הילדים הקטנים למה שנקרא תזונה חלופית להנקה. אז קראו לזה הבקבוקים, תינוקות של הבקבוקים כי נתנו להם תזונה חלופית, ואז נתנו עוזרת וכיוצ"ב. אחרי זמן מסויים עשו בדיקה מדעית מה המצב של מה שנקרא חסך אמהי, מחסור באמהות. כי סוף סוף במיידי היא נותנת את הילד שלה לטיפול על ידי עוזרת שנותנת לו בקבוק, והוא אוכל ושותה. התברר רבותי שהילדים האלה כשגדלו עם חסך אמהי, היו אמנם מדענים מוכשרים אבל גם אלימים מאוד. אין להם את אבא ואמא הקרובים והמחבקים, אלא מגדלים אותם ע"י אדם שלישי. נכון שפינקו אותם, נתנו להם יותר אוכל יותר צעצועים. אבל חסר את חיבוק של אמא, חסר את מערכת הרגשות שמועברת מאמא לוולד וזה בא לידי ביטוי כשהיו גדולים שזה היה ביטוי לאנרכיסטים ולאלימים שיצאו מתוכם.

איך זה שהחברה המודרנית מוותרת על יסוד כל כך גדול בחייה בהשלמת עולמה  mso-ascii-font-family:Arial;mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-hansi-font-family:Arial;mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;
mso-bidi-language:HE" xml:lang="HE">– בדיקות מדעיות? אין זאת אלא כפי שאמרנו, היסחפות. נסחפים בגלל פולטיקה ותדמית ציבורית כי אוי ואבוי אם אתה לא תגיד לטובתם. מיד יפסלו אותך. יש לך דעות קדומות וכיוצ"ב.

בחברה הדתית שחיה על פי תורה שבשמים ואין אנו מתביישים, אנו באים ומזכירים את הפסוק היפה והמושכל שרחל אומרת ליעקב, "הבא לי בנים ואם אין מתה אנוכי". החיים שלי לא חיים בלי וולד. מה ענה לה יעקב אבינו: "התחת אלוהים אנוכי". חכמי ישראל אמרו, שיעקב ענה לה תשובה נכונה, אבל צריך לדעת לענות ברגישות, כי אחת כזו סובלת. לא כל תשובה נכונה צריך לומר אותה ובצורה מהירה או בהירה, אלא לקחת בחשבון את הכאב של הצד השני. אבל סוף סוף האמת היא אמת. "התחת אלוהים אנוכי"? מה שכן הם לא אומרים אלוהים, הטבע, הטבע לא נתן להם מה אנחנו כחברה יכולים לתת להם. נכון יש המצאה של פונדקאות, יפה, יש המצאה כזו אבל צריך לבדוק את משמעותה.

הנה, מעשה שהיה בארה"ב. שכרו רחם של אשה ועשו הסכם עם ההורים הגנטים שנתנו זרע וביצית, תהליך ההיריון היה בסדר גמור. אחרי תשעה ירחי לידה, שעברו בסדר מושלם ובצורה תקינה, והפונדקאית קיבלה את כל שכרה על פי החוזה. כי הרי עושים חוזים בדברים האלה. אחרי הלידה, כשהיא צריכה להחזיר את התינוק לאם הגנטית, זאת שהביאה את הביצית, היא סירבה ואמרה התחברתי עם הילד כל תשעת חודשי ההיריון. קשה לי, אתם הורגים אותי. אתם לוקחים ממני משהו שהוא בא ממני, והוא נקשר בי. מה עושים עם דבר כזה? הרי סוף סוף זו טענה. זה נכון האם גנטית, אבל זו אם ביולוגית שחוותה תשעת חודשי היריון. זה לא דבר פשוט.

ההמצאה הטכנולוגית הזו שנקראת פונדקאות היא המצאה שב"ה שחלק מחכמתו לבשר ודם, אבל כל דבר ודבר צריך לבדוק את השימוש בו. לא יתכן שכל המצאה רפואית נשתמש בה בלי בדיקה מדעית על תוצאותיה. משום כך, אין צל של ספק, זה לא עניין רק זכויות של הוולד, מה חובתנו כלפי הוולדות. מה חובתנו כלפי כל המציאות הסובבת? והואיל והדברים האלה לא נבדקים והם רדודים, והם שטחיים, והם רגשיים, והם יותר ויותר תקשורתיים, אז החברה המודרנית תשלם מחיר יקר עבור זה שהיא חוטאת לדברים הכי בסיסיים בקיומה של החברה. הבדיקה המדעית, השקילות, החובות שלנו כלפי דור המחר וכלפי כל אדם. כי ברגע שנעשים חד צדדיים זה חברה שלא צריכה להתקיים.

אני מתפלל לאבינו שבשמיים שיערה רוחו ממרומים ונזכה להיות חברה חושבת – נבונה. ולא נתבייש מתורה מן השמים. תורה מהשמים היא תורה – אורה – מאירה את דרכינו במקום שיש דילמות נפשיות מאוד קשות וקשה מאוד להכריע. ב"ה שיש לנו תורה זו אורה שמאירה לנו את העקרונות שטרם אכזבו אותנו, אלא מנחות אותנו במשך כל הדורות.