סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
תכנים לקריאה נוספת
שמיעת כלי שיר בזמן הזה
לכבוד הרב רצון ערוסי, כנהר שלומות!
ידועה ההלכה בהלכות תעניות (ה, יד): "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר וכל משמיעי קול שלשיר, אסור לשמוח בהן - ואסור לשמען מפני החרבן. ואפלו שירה בפה על היין אסורה, שנאמר: "בשיר לא ישתו יין". וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר שלהודאות וכיוצא בהן על היין." וכ"פ בשו"ע סי' תק"ס.
סיאנס
שלום הרב
1 האם סיאנס זה דבר אמיתי?
2 האם הכוס יכולה לזוז ע''י הרוח או משהו אחר?
שמעתי שהרב קאפח הלך לבדוק זאת ואמר שזה שטויות. האם הרב יכול לאשר את הסיפור?
תודה רבה
כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו
מה הרמב"ם סובר בנושא "כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו".
יש שתי גישות לנושא:
שיטת רש"י - בכל כוונתו
שיטת פרשנים אחרים: בכל כוחו - פשוטו כמשמעו.
כמו מי נקט רבינו הרמב"ם? האם יש אסמכתא לתשובה?
תנועת נוער
שלום לכבוד הרב, האם מותר לשלוח את ילדינו לבני עקיבא שלפי השקפתינו אינה מתנהל ע"פ ההלכה במלואה? למשל: במופעי שבת ארגון יש ריקודי בנות(בהחשכת האולם ובאולטרא סגול)והאבות נמצאים באולם), כמו כן פעולות נפרדות אך באותו מתחם?
נודה לתשובת הרב
לסמוך על הנס או לבטוח בה'?
כיון שאנחנו עומדים לפני ימי החנוכה שבהם אנו מברכים הרבה שעשה ניסים לאבותינו.
אך עם זה יש קושי- חז"ל אומרים אין סומכין על הנס מול הכלל הזה לעומת זו יש מידה מאוד חשובה בעבודת השם הביטחון בה' כמו שכתוב 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך' וכן 'הבוטח בה' חסד יסובבנו'
אם כן איך שני הדברים מתיישבים? אם אני בוטח בה' זה לכאורה גם לרבות ניסים ולעומת זאת הכלל אומר שאין לסמוך על הניסים?