מגילה
שלום כבוד הרב אבקש לדעת מה הנוהג המותר בקריאת מגילה בזמן שמזכירים את המן הרשע האם אפשר להרעיש ובאיזה עוצמה כן מותר כל זאת על פי נוהג תימן
בסיפור התלמודי נשלחו בשר ויין, ולכאורה זו ראיה שאפשר לצרף משקה למנת מאכל. מדוע נמסרת כאן דרך המחייבת שתי מנות מאכל? התשובה עוברת דרך לשון הפוסקים, גרסאות שונות בסיפור וההבחנה בין היין כתוספת משמחת לבין הגדרת המנה עצמה.
האזינו להבדלי הגרסאות ולשתי דרכי הפסיקה, והבחינו בין תוספת יין לבין מניין שתי המנות בכל שיטה.
הרמב״ם מתאר משלוח של שתי מנות בשר או שני מיני אוכלים לחברו. גם בשולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצה סעיף ד, מובאת לשון של מנות בשר או מיני אוכלים.
לפי דרך הבירור הנמסרת כאן, הלשון מלמדת ששתי המנות הנדרשות הן מאכלים. אפשר לצרף יין או משקה אחר כתוספת מכובדת, אבל אין מונים אותו כאחת משתי המנות. זהו פירוש השיטה המוצג בשיעור, ולא כלל מוסכם על כל הפוסקים.
בספר חזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף מובא שהשולח בשר ובקבוק יין יוצא ידי חובת משלוח מנות, ואף בשני מיני משקאות יוצא. לצד זאת הוא ממליץ להדר ולשלוח שני מיני אוכלים.
יש לשמור על שני חלקי הפסיקה: המשקה מוכשר לפי הדרך הזאת, וההידור בשני מאכלים נשאר. אין להפוך את ההמלצה להידור לפסילת כל משלוח אחר, ואין לייחס את ההכרעה המקילה לדרך המחמירה שהוצגה קודם. בדיון מתוארת התחשבותו של הפוסק בשיטות נוספות.
בסיפור התלמודי נשלחו לרבי הושעיה בשר ויין. הדיון מביא נוסח הקושר את המענה למשלוח מנות ולמתנות לאביונים, ולעומתו את גרסת רבנו חננאל המדגישה תחילה את מתנות לאביונים.
לפי הגרסה השנייה, כפי שהיא מתבארת כאן, בשר ויין עדיין אינם שתי מנות מאכל. לאחר מכן נשלח בשר נוסף ומכובד יותר, ובכך מצטרפים שני מיני המאכל. זו הדרך שבה מוסבר הקשר בין גרסת רבנו חננאל לבין לשון הרמב״ם והשולחן ערוך.
נזכרים בדיון גם נוסח בעל המאור והגהות הב״ח. הדברים מוצגים כהבדלי נוסח ופירוש שנמסרו בשיעור, ולא כהנחה שכל נוסחי הסיפור זהים או שכולם מוכיחים בהכרח את אותה מסקנה.
משתה של שמחה אינו מתואר כמפגש של שתיית יין בלבד. יסודו במאכלים, שאליהם מצטרפת שתיית היין. היין חשוב ומרבה שמחה, אך לפי ההסבר הזה תפקידו נלווה לבסיס המאכל.
הפתגם התימני על הכנת מצע של אכילה לפני השתייה מובא להמחשת המבנה הזה. אין הכוונה לשלול את חשיבות היין, אלא להבחין בין מה שמלווה את המשתה לבין המנה הנמנית לצורך המצווה.
לכן הטענה אינה רק טכנית על נוסח הסיפור, אלא גם על משמעותו של משתה של שמחה: מאכלים בתוספת משקה, ולא משקאות בלבד. להמשך הבירור על הכלל שתייה כאכילה ראו גם מדוע הכלל אינו מכריע לבדו את מניין המנות.
מסקנת הדברים
לפי הדרך המוסברת כאן בדעת הרמב״ם והשולחן ערוך נדרשות שתי מנות מאכל, והיין מצטרף כתוספת. חזון עובדיה מכשיר גם מאכל ומשקה ואף שני משקאות, עם הידור בשני מאכלים. הבדלי הגרסאות והסברה על מבנה המשתה מסבירים את הדרך הנידונה, בלי למחוק את המחלוקת.
מדוע לפי הדרך הנידונה אין מונים משקה כאחת משתי המנות?
הביאור בשיטת הרמב״ם והשולחן ערוך נשען על לשון מנות בשר או מיני אוכלים ועל גרסת הסיפור התלמודי כפי שהיא מתפרשת בשיעור. המשקה יכול להישלח כתוספת מכובדת, אך לפי דרך זו אינו מחליף אחת משתי מנות המאכל.
מה פוסק חזון עובדיה במאכל ומשקה או בשני משקאות?
לפי הפסק המובא, יוצאים במאכל ומשקה ואף בשני מיני משקאות. לצד זאת מומלץ להדר בשני מיני אוכלים. אין להפוך את ההידור לפסילה של האפשרויות שהוכשרו לפי אותה שיטה.
כיצד גרסת רבנו חננאל משתלבת בבירור?
לפי הגרסה והפירוש הנמסרים, המענה הראשון על משלוח הבשר והיין נוגע למתנות לאביונים. לאחר שנשלח מאכל בשר נוסף מצטרפות שתי מנות מאכל. השיעור קושר דרך זו ללשון הרמב״ם והשולחן ערוך, לצד נוסחים אחרים בסיפור.
האם תיאור היין כנלווה למאכל מבטל את חשיבותו בשמחה?
לא. היין נחשב חשוב ומוסיף לשמחת המשתה. ההבחנה הנידונה היא בין תפקידו כתוספת למאכלים לבין הגדרת המנה הנמנית במצווה, ואינה שלילה של צירופו למשלוח.
שלום כבוד הרב אבקש לדעת מה הנוהג המותר בקריאת מגילה בזמן שמזכירים את המן הרשע האם אפשר להרעיש ובאיזה עוצמה כן מותר כל זאת על פי נוהג תימן
שלום! אני בן 14, האם אני חייב לתת מתנות לאביונים מהכסף שלי, או שמספיק שהוריי נותנים?
א. על פי מור"י (עמוד תתכד) מוציאה גם ציבור ואין בזה משום כבוד הציבור כמו בספר תורה שהרי שוות בדרגת החיוב. האם למעשה זה אפשרי במקום בו לא נמצא קורא גבר שיודע לקרוא היטב כאשה. א"כ היכן תקרא, האם מעזרת הנשים או בבמה?
ב. האם מותר לנשים לעשות "מניין" לעצמן ולקרוא? (ומה הדין במצב מימלא, חייבים לקרוא ב 2מינינים בגלל הילדים, שפעם הגברים שומרים עליהם ופעם הנשים) או עדיף 2 מניינים רגילים...)
ג. מה היו עושות הנשים פעם שהיו מטפלות בילדים, שהרי לא היו כמה מניינים כמו היום?
תודה רבה, ופורים שמח!
לק"י האם מי ששמע את קריאת המגילה פעם אחת יוצא ידי חובה? ראיתי שבטור כתב שחייב אדם לקרוא המגילה בלילה ולשנותה ביום, מה ההבדל? והאם ישנו הבדל גבר לאישה?
לכבוד מו"ר שליט"א
בפ"ב מהל' מגלה וחנוכה ה"ז הביא מארי מחלוקת המ"מ והלב"מ בדין הקורא את המגלה קריאה משובשת שיצא ידי חובה שלמ"מ היינו דוקא אם לא שינה את העניין, ולבה"ר בכל גוונא אין מדקדקין בטעיות ואין חילוק בטעיות.
א. מה הוא הפירוש הנכון בדברי רבנו?
ב. האם שמעתם ממארי זלה"ה הוראה בענין?
ג. כיצד יש לנהוג הלכה למעשה?
ילמדנו רבנו כי למימיו הטהורים אנו צמאים.
שמעתי את שיעורו של הרב בדין 'פורים משולש' שלשיטת רבנו אין דבר כזה אלא מקיימים את מצוות היום חוץ ממגילה בשבת.
א. איך נותנים מתנות לאביונים בפועל בשבת, הרי היום נותנים בד"כ מתנות לאביונים דרך עמותות שנותנות בו ביום, ואני אישית לפחות לא מכיר עניים?
ב. לפי מה שזכור לי לדעת מורי בעיה לקבל מתנות בשבת, אבל לשיטת שאר הפוסקים יש, אז מה לעשות אם אין בסביבה עני רמביסט שמקבל מתנות בשבת?
ג. מה יהיה הדין במקום שעושים פורים יומיים מספק? אם זה לא תלוי בקריאת המגילה אז בכל זאת נותנים יומיים?
אברכים נחשבים עניים? אם כן, בני ישיבות (רווקים) גם יחשבו כך?
אני נוהג להפריש מעשר כספים מידי חודש. האם אני יכול לקנות מגילת אסתר כשרה ולשלמה מכספי מעשר כספים. השאלה נובעת מעצם גובה המחיר והאם ראוי להוציא על מגילה? מנגד, מגילה הינה דבר הכרחי וקרה לי כבר פעמיים (פעם אחת שהייתי בבית חולים והייתי זקוק למגילה כשרה ) שנזקקים דווקא למגילה כשרה לצאת ידי חובה. ספק נוסף שעולה - האם ראוי שכספים אלו יושקעו בדבר ששימושו פעם בשנה?
1. האם מתנות לאביונים מיועד רק לצורך סעודת פורים?
2 האם חייב לתת לאביונים רק למי שמחויב לאותו יום בפורים?
3 האם תרומה לאברכים בכולל נחשבת כמתנות לעניים בפורים?
מקרא מגילה
האם אפשר שבעל קורא יברך ואחר יקרא (חלקית/מלא)?
באם כן,כמה רשאים לעלות ולקרא לאור ברכת בעל קורא?
מי מברך ברכה אחרונה?
האם יש תעדוף .מי ראוי יותר לקרא מגילה?
תודה רבה כבוד הרב