תפירת המגילה על עמוד עץ כס"ת
כבוד הרב שלום
1. האם בתימן נהגו לתפור המגילה על עמוד עץ או להשאירה כפי שהיא ללא עמוד?
2. ראיתי מי שכתב ש"יש להיזהר בכך אבל בדיעבד אין זה מעכב". האמנם יש מקום להחמיר בכך?
בברכה,
אבישי קארו
ירושלמי מתכנן לרדת לקריית אונו ביום שישי ולהישאר שם בשבת, בשנה שבה חמישה עשר באדר חל בשבת. כולם יקראו מגילה ביום שישי, אבל האם מכאן שגם שאר יום הפורים שלו זהה לזה של המארחים? המקרה מראה ששהייה באותה עיר אינה מוחקת בהכרח את ההבדל במעמד.
האזינו לבירור המקרה, והבחינו בין מקום השהייה, מעמדו של הנוסע וזמן הקריאה המשותף לו ולמארחים.
מדובר בירושלמי הנמצא בירושלים בליל ארבעה עשר, ומתכנן לצאת לקריית אונו ביום שישי ולהיות בה בשבת חמישה עשר. אין מדובר במי שעזב לפני ליל ארבעה עשר, ולכן אין להשמיט את תנאי הזמנים מן התשובה.
לפי הדרך שבה ליל ארבעה עשר הוא המועד הקובע, מעמדו כמוקף נקבע בירושלים ונשאר גם לאחר הנסיעה. נבחנת גם הדרך המתחשבת במקום היעד ובתכנון השהייה: הוא אינו מתכנן להיות בקריית אונו בליל ארבעה עשר, אלא מגיע לקראת ליל חמישה עשר, שבו אין לבני המקום חיוב פורים חדש.
לכן שתי דרכי הסיווג המוצגות מגיעות במקרה הזה לאותה תוצאה — הוא נשאר מוקף. אין מכאן שהשיטות מסכימות בכל מסלול נסיעה, או בכל פרטי חלוקת מצוות פורים משולש.
גם המוקפים קוראים את המגילה ביום שישי בשנה הזאת, מפני שחמישה עשר חל בשבת. לכן הירושלמי יקרא ביום שישי, כמו בני קריית אונו. אבל ההקדמה של קריאת המגילה אינה הופכת אותו לפרזי ואינה מאחדת את מעמדו עם שלהם.
לפי ההוראה הנמסרת כאן, מצוות היום שלו מוצבות בשבת, בעוד בני המקום מקיימים את פורים שלהם ביום שישי. כך נשמרת ההבחנה בין יום החיוב שלו לבין יום הפורים של המארחים, במסגרת הביאור הנמסר כאן.
מסקנת הדברים
בנסיבות שנשאלו, הנסיעה ביום שישי אינה משנה את מעמד הירושלמי כמוקף. הוא קורא מגילה ביום שישי מחמת השבת, אך אין לקריאה המשותפת כוח להפוך את יום חיובו לזה של המארחים. הסכמת שתי דרכי הסיווג בתוצאה הזאת מוגבלת לתנאי המקרה.
האם ירושלמי שיוצא לקריית אונו ביום שישי נעשה פרזי במקרה המתואר?
לא. מדובר במי שהיה בירושלים בליל ארבעה עשר ונוסע רק ביום שישי, לקראת שבת חמישה עשר. שתי דרכי הסיווג שנבחנות מגיעות כאן למסקנה שהוא נשאר מוקף. אין להחיל את התוצאה על נסיעה בזמנים אחרים בלי בירור.
מדוע הירושלמי קורא מגילה ביום שישי אף שהוא נשאר מוקף?
בשנה שבה חמישה עשר באדר חל בשבת, קריאת המגילה של המוקפים מוקדמת ליום שישי. לכן זמן הקריאה שלו משותף לבני המקום, אך מעמדו ויום חיובו אינם נעשים זהים לשלהם.
האם ההסכמה בתשובה חלה על כל דיני פורים משולש?
לא. ההסכמה המתוארת היא בתוצאת סיווג הנוסע כמוקף במקרה המסוים. ההוראה על מצוות היום בשבת נמסרת במסגרת הביאור שניתן, ואין להפוך זאת להסכמה של כל השיטות על חלוקת כל המצוות.
כבוד הרב שלום
1. האם בתימן נהגו לתפור המגילה על עמוד עץ או להשאירה כפי שהיא ללא עמוד?
2. ראיתי מי שכתב ש"יש להיזהר בכך אבל בדיעבד אין זה מעכב". האמנם יש מקום להחמיר בכך?
בברכה,
אבישי קארו
שלום כבוד הרב שאלתי היא, האם בחור שעובד אך עדיין סמוך על שולחן הוריו, חייב במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים וזכר למחצית השקל?
ב. האם יוצא ידי חובת משלוח מנות שנותן לאחד משבעת קרוביו?
ג. כמה זה מחצית השקל כיום?
תודה מראש
היי
לפני מס' שנים שמעתי בשיעור שליל פורים לאחר קריאת מגילה הוא לילה חשוב ויש כאלה שלא ישנים כל הלילה ולומדים.
יש לי חברים שומרי שבת ומניחי תפילין שנוהגים לשבת כל ליל פורים לאחר קריאת המגילה ומשחקים קלפים(פוקר רמי וכד') עד הבוקר.
יצא דיבור בעניין ואמרתי להם את מה שלמדתי שהלילה מאוד חשוב ואם כבר נשארים ערים עדיף ללמוד ובטח שאסור לשחק קלפים בלילה זה.
הם אמרו לי,אם תביא סימוכין לדבריך נשקול להפסיק עם זה.
עיזרו לי ולהם
ואם אכן מה ששמתתי בשיעור נכון אשמח אם תשלחו לי סימוכין לדבר
שלום הרב
אבא שלי מבוגר ואינו שומע טוב. על מנת לדבר עמו יש להרים את הקול כך שיוכל לשמוע.
לאחרונה, אבא שלי החל להרכיב מכשיר שמיעה. האם במצוות הדורשות שמיעה - כגון: תקיעת שופר וקריאת מגילה, הוא יוצא ידי חובה כאשר הוא מרכיב את מכשיר השמיעה?
שלום לרב
1) בבית הכנסת שלנו מארגנים אחרי קריאת המגילה סעודה חגיגית עם שירים וריקודים ועם תוכניות וחידונים לילדים וכד'. האם מותר לאשה בשנת אבל על אביה להשתתף במסיבה זו?
2) האם מותר לאותה אשה להשתתף במסיבת פורים (מס' ימים לפני פורים) שעושים לילדים שלה עם הגננת?
3) האם מותר לאותה אשה להשתתף במסיבת יום הולדת לילד שלה בגן?
תודה רבה.
לכבוד הרב שלום!
רציתי לדעת מה היה המנהג/מנהגים בתימן לגבי תחפושות בפורים והאם הרמב"ם או מהרי"ץ מזכירים זאת
תודה
מהי הגדרת מתנה לעניים דווקא ביום פורים ומה נשתנתה מתמיכה וצדקה לעניים שחובתם במשך כל השנה?
הניתן להמיר יעוד של מתנות לאביונים למצוות חשובות כגון פדיון שבויים? האם חל גם על העניים שקבלו המתנות?
מי שפושט ידו בפורים, האם יש לחקור ולדרוש ע"מ לתת לו מתנות לאביונים או ניתן להסתפק במתן פרוטה?
רכשתי מגילת אסתר עפ"י מסורת תימן חדשה ישירות מסופר תימני לאחר ביצוע התשלום התברר שהמגילה אינה כוללת "חסדי". ובאם ארצה גם דף חסדי עלי לשלם תשלום נוסף מה דעת הרב בנדון?