יעקב משביע את יוסף להביאו לקבר אבותיו. יוסף, שגם לו מעמד רם במצרים, מבקש מבני ישראל להעלות את עצמותיו רק כשייגאלו. מה מלמדת כל בקשה את המשפחה הנשארת במצרים?
האזינו לשיעור על דברי הפרידה של יעקב ויוסף ועל משמעותם לבני המשפחה שבגלות.
מערת המכפלה ונחלתם של בני יוסף
בפרשת ויחי יעקב יודע שימיו קרבים ומבקש מיוסף לקבור אותו בחברון. בקבר שקנה אברהם בכסף מלא טמונים אבותיו ואמותיו. גם לדורות שייוולדו הרחק מארץ ישראל יהיה המקום הזה אבן שואבת. בעיניי, גם הכבוד שחלקו המצרים ליעקב בלוויה שהגיעה עד חברון מבטא הכרה בקשר של המשפחה לארץ.
באותה שעה יעקב חושב על שני נכדיו שנולדו במצרים. ״אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי״: כל אחד מהם נמנה עם השבטים ומקבל נחלה בארץ. יש כאן הדרכה גם ליחסנו לאחינו שבחוץ לארץ. אנו מצפים לעלייתם, והם אחינו לכל דבר גם בהיותם שם.
מה מבקש האב לשמוע מבניו?
בדברי חז״ל עונים בני יעקב לאביהם ״שמע ישראל, ה׳ אלוהינו ה׳ אחד״. ישראל הוא שמו של האב: שמע, אבינו, גם במצרים אנו מחזיקים באמונתך. יעקב משיב ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״. האמונה בבורא אחד מחייבת אותנו לראות את צלם האדם בכל מי שנברא על ידו ולנהוג בצדקה ובמשפט. לצד השאיפה לשלום עומדת החובה להילחם במי שמבקש להשמידנו.
מחילה לאחים ותקווה לבניהם
אחרי קבורת יעקב חוששים האחים שיוסף ייפרע מהם על מכירתו. יוסף בוכה למשמע החשש הזה. הוא מוחל להם ומבקש שגם לאחר מות אביהם יוכלו לחיות כאחים. המחלוקות שקדמו לשבעה באוקטובר והמחיר ששילמו הלוחמים אחריו מעמידים לפנינו את אותה שאלה: האם אנו מסוגלים להקשיב לבעלי דעה אחרת ולסלק את המשקעים שבינינו?
יוסף יכול היה לבקש להיקבר מיד בארץ. דווקא בהישארו במצרים הוא נותן לבניו ערובה לתקוותו: כשיעלו, ייקחו אותו עמם. משה נושא את עצמותיו ביציאה ממצרים, וחז״ל מתארים את ארונו ההולך לצד ארון הברית. בסופו של דבר יוסף נקבר בשכם. במקום המזכיר גם מעשים של אלימות ושחיתות עומדת דמותו של אדם ששמר על ייחודו המוסרי במצרים והנחיל אותו לבניו.
מסקנת הדברים
יעקב קובע במערת המכפלה כתובת שהבנים יזכרו בגלות. יוסף מפקיד בידיהם את האחריות לשוב ולהעלות אותו עמם. שתי הצוואות מחברות את הנאמנות לארץ עם השאלה כיצד נחיה בה: כאחים, ומתוך מחויבות לצדקה ולמשפט.
מדוע ביקש יוסף שיעלו את עצמותיו רק כשיצאו בני ישראל ממצרים?
יוסף האמין בהבטחה שניתנה לאברהם שזרעו ישוב לארץ. בהישארו עם משפחתו במצרים ובהפקדת עצמותיו בידי הדורות הבאים נתן ביטוי מוחשי לאמונה הזאת, גם אם הגלות תארך.
מה מלמד מעמדם של אפרים ומנשה על היחס ליהודי חוץ לארץ?
שני בני יוסף נולדו במצרים, ויעקב העניק להם מעמד של שבטים ונחלות בארץ. גם כאשר אנו מצפים שאחינו שבגולה יעלו ארצה, שייכותם לעם ישראל שלמה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם חתן חייב לצאת למלחמת מצווה גם כשאין צורך בחיילים נוספים?
שלום לכבוד הרב. ראשית אני רוצה להודות לרב על כל פועלו למען עם ישראל, ועל התייחסותו לשאלות הנשלחות אליו דבר יום ביומו.
ברצוני לשאול מספר שאלות.
1) מהו הגדר בדיוק של חתן יוצא מחדרו וכו במלחמת מצווה? האם זה רק כאשר חסר כח צבאי, אך אם יש מספיק לא צריך, וככלל האם זהו חיוב פרטי על כל אחד ואחד גם אם במצב הקיים לא חסר חיילים, או שזהו סוג של חיוב כללי עד כדי שתהיה הכמות המספקת ללחימה.
2) מה בדיוק היה יחסו של מארי קאפח לציונות והקמת המדינה? האם כבוד הרב חושב שהייתה למארי איזו שהיא הגדרה מגזרית מסוימת? או שאי אפשר להגדירו מבחינת מגזר מסוים- חרדי/דתי לאומי/חרדלניק.
האם לשוב לארץ לאחר שהמשפחה עזבה בתחילת המלחמה בגלל הילדים?
יצאנו בתחילת המלחמה מהארץ בגלל הילדים.
נשארנו כל השנה בספרד.
השאלה שלי, האם להישאר בספרד או לחזור ארצה?
מתי מברכים ״מציב גבול אלמנה״ לפי תשובת הרב?
שלום הרב
מתי מברכים "מציב גבול אלמנה"? רק אם רואים ישוב פעם ראשונה, או כל פעם שרואים ישוב שלא ראינו 30 יום?
כיצד התייחסו חכמי תימן לשלוש השבועות ולדעה המיוחסת למארי קארה בעניין העלייה לארץ?
בנושא שלוש שבועות שהשביע ה' על בני ישראל שלא לעלות לארץ ישראל בזמנו. יש מחלוקות בין אשכנז לספרד.
בזמנו אב"ד בצנעא, הרב קארו, אסר על היהודים לעלות בגלל שבועה זו, שלא לעלות לא בזמן, עד שיגיע הזמן.
השאלה שלי מאחר שזה לא היה קיים ביהדות תימן. אז למה הרב קארה אסר?
למרות שלא שמעו לו וכן עלו.
מה הדעה של יהדות תימן בנושא זה?