האם רשאי הלווה סכום קטן להניח שהמלווה מחל על החוב מאחר שחלף זמן רב והוא לא תבע את חובו?

שלום כבוד הרב במסגרת עבודתי בקורס מנהג והלכה במכללת אשקלון שאלתי אליך היא האם על פי ההלכה מותר לאדם יהודי להשקיע בכלכלה זרה כגון מניות בחול, רכישת קרקעות, אגרות חוב ממשלתיות בחול? אודה לך לתשובתך בברכה סיון לוי

כבוד הרב!
לפני מספר שבועות אני וחברתי יצאנו לבלות, היא ביקשה שאלווה לה כסף לכל אותה היציאה בין לאוכל ובין למונית. כמובן שהסכמתי בידיעה שהיא תחזיר לי את כספי. עבר הזמן ועדין לא קיבלתי את כספי חזרה הענין מציק לי ולא נעים לי לבקש ממנה. מה אוכל לעשות כדי שזה לא ישמע חוצפני וכדי שלא אראה בפניה כרודפת אחרי כסף?

האם מותר לרשום בחוזה שכירות דירה שעל כל יום איחור בתשלום ישלם השוכר סכום מסוים? מדוע אין זה ריבית?
תודה.

לרב שלום. יש לי סכום כסף שאותו אני חוסך לדירה. תקופה שאני משקיע אותו בתוכנית חסכון סגורה בבנק הפועלים, דבר שלעניות דעתי מותר משום היתר עיסקא שקיים בבנק. האם קיימת בעיה בנדון לעיל? אך יש לי סכום כסך נוסף אותו אני רוצה להשקיע בקרן נאמנות (מגדל 80/20) הקניה נעשת דרך בנק הפועלים, האם קיימת בעיה הלכתית בדבר? אשמח אם הרב יוכל להפנות אותי למקורות להעמיק בדבר.
תודה מראש אורן

שלום כבוד הרב,
בארה"ב החוק אומר כי לווה שלא עומד בתשלום ההלוואה יכול לתת את הנכס שבגינו נתנה ההלוואה לבנק ובכך מסתיימים חובותיו, בארץ לעומת זאת הבנק ימכור את הנכס והלווה ישאר חייב לבנק את ההפרש בין הסכום שהתקבל עבור הנכס ליתרת החוב. איזה מהגישות (אם בכלל) תואמת את ההלכה?
תודה רבה, גולן

ראובן חייב 1000 ש"ח לחברת חשמל, ועקב כך ניתקו אותו מהחשמל. שמעון מצליח לסכם עם חברת חשמל, שהוא ישלם להם 950 ש"ח עבור ראובן, והם יוותרו על שארית החוב ויחברו את ראובן לחשמל; בתמורה לשירות זה, שמעון דורש מראובן שייתן לו המחאה דחויה על - סך 1000 ש"ח. האם זה מותר (בהנחה שראובן אכן הסכים לכך מראש), או שיש בכך חשש ריבית? (עבור שמעון זו לא ריבית כי הוא משלם 1000 תמורת 1000, אבל עבור ראובן זו ריבית כי הוא מקבל 1000 תמורת 950).

בעזרת ה' יתברך

שלום וברכה לכבוד הרב

מס הכנסה חייב לראובן סכום כסף גדול. ראובן מעדיף להשאיר את הכסף במס הכנסה כדי שיצבור ריבית.
מנגד, ראובן זקוק לכסף מזומן, ובשביל זה הוא פונה לילדיו ואומר להם שכל מי שיתן לו סכום כסף מזומן, יקבל את הריבית שנותן מס הכנסה, על אותו סכום כסף שנתן הילד.

שאלתי היא האם דבר זה מותר, או שמא זה נחשב שהאבא מחזיר לבנו את ההלוואה בריבית?

יצויין, שיש אפשרות להפסיד אם המדד יורד ביותר מכמה אחוזים, דבר שיכול לקרות.

אני מעוניין לתת כסף לסטודנט שעומד להתחיל את לימודיו, בתנאי עיסקא (לא היתר - עיסקא, אלא עיסקא ממש, שחציה מלוה וחציה פיקדון), עד סיום התואר. ע"פ ההלכה, אם יש רווחים הוא צריך לתת לי חצי מהרווחים, ואם יש הפסדים, אני נושא בשני שליש מההפסדים. השאלה היא, איך אפשר לחשב את הרווחים וההפסדים? מצד אחד, התואר האקדמי כשלעצמו הוא לא רכוש שאפשר למכור תמורת כסף; מצד שני, ברור שלתואר יש ערך כספי, כי הוא מאפשר למחזיקו להתקבל לעבודות שבהן השכר גבוה הרבה יותר. איך אפשר לחשב את זה? (נניח שאני סומך עליו, כך שאין לי צורך בעדים או בשבועה, אני רק רוצה לדעת איך צריך לעשות את החשבון).

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב: לפי הרמב"ם
1. האם מותר להשתמש בכרטיסי אשראי?
2. מה דינם של פריסת תשלומים ללא ריבית?
3. מה דינם של תשלומי "קרדיט" שלוקחים עליהם אחוז מסויים של ריבית?
4. האם מותר להיכנס ל"מינוס" בבנק? (הכולל אשראי מהבנק)
5. האם מיותר לחרוג מהמינוס? (מעבר למה שהבנק "התיר" ואז עלי לשלם אחוז גבוה יותר של ריבית?)
6. מה דינו של היתר עיסקא בבנקים בישראל? (לפי הרמב"ם)
תודה רבה.