האם התורה מותירה למוריש מרחב מסוים בשיקוליו בהעדפות ליורשים ?

שלום לרב, אנו מעוניינים לשמוע את דעת הרב על תלמוד תורה זילברמן. לאחר בדיקה שלנו, מצאנו שזה המקום המתאים ביותר לילדינו מכמה סיבות:
א. יש שם חינוך באהבה לדרך ארץ.
ב. הילדים הולכים בשמחה (אפילו בחופשות הרגילות של בתי הספר).

שלום לרב
אב קבע ששני בניו ירשו אותו כדין תורה, כלומר שהבכור יטול פי שניים. לאחר הפטירה מתברר שישנה תוכנית חיסכון לאבא שאמור לצאת עוד שנתיים. מצד שני יש אפשרות לשבור את החיסכון ולפדות אותו מיידית עם קנס. הבכור רוצה לפדות מיידית כדי שיהא מוחזק וגם בחיסכון יקבל פי שניים. הבן השני רוצה להוציא את הכסף רק בתום השנתיים כדי שיהיה לו דין ראוי ולא מוחזק ולכן לפי זה יתחלקו בחיסכון שוה בשוה. מה דין חיסכון זה ראוי או מוחזק וכיצד יתחלקו בכסף של החיסכון?
תודה רבה לרב.

לא הבנתי למה, אבל בדיסק רגיל לחלוטין ולא דתי שקיבלתי מהמשפחה עבור ילדתי, בין שירים על הא ודא ישנו שיר אחד על שבת שבקטע מעבר לפתע ישנו דקלום להלן: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם." עם שם ומלכות המפורש וללא סיום הברכה! בהתעלם מהעובדה שזה מרגיז וחסר כל מטרה, האם ההקשבה לזה היא בגדר "לא תשא"? האם להעביר את השיר כשהוא מתחיל? או שיש להקל לפעוטה ולמי ששומע ללא הנאה? בכבוד וברכה אמא מתחזקת

כבוד הרב,
שלום! הנני בחורה מבית אשכנזי והתחתנתי עם בחור ספרדי. ב"ה אני משתדלת לנהוג עפ"י הלכות בית יוסף. בנושא הלכות שבת, ישנם דברים רבים שההלכה הספרדית מקלה בהם ביחס לאשכנזים (הלכות בורר, חימום ע"ג פלטה ועוד) שאלתי היא,
1. האם כשאנו מתארחים אצל הורי מותר לי לחמם את האוכל או להכין דברים כפי שאני נוהגת בביתי או שמא אני צריכה לנהוג כמו שהורי נוהגים?
2. אם מותר, האם זה רק בתנאי שגם אני משתתפת בסעודה או שמותר לי להכין מאכל עבור הורי כפי שאני נוהגת?
תודה רבה וכל טוב

האם קטן שלא ידע מצווה כלשהי ועבר עליה נחשב לו כעברה? ואחרי שידע והמשיך לעשות? האם תלוי בחומרת העברה?

זו שאלה די רגישה, לפעמים אני "תופס" את אבי מורי (כמובן הוא לא יודע זאת), צופה בערוצים לא כשרים.. ואני מתכון ממש לא כשרים, או בתמונות לא יפות באינטרנט מה עלי לעשות (אציין שגם לי יש נפילות מעין אלו.. אבל ההבדל שאני נער והוא אדם נשוי) מצד אחד זה כמובן מזיק לקשר בינו לבין אימי,(אני משער) וכן זה יוצר תחושת זילות שלי כלפיו... מצד שני, יש פה כבוד אבא וכו'.. ובכ"מ אני בכלל לא יודע איך לגשת אליו ולדבר איתו על דברים מעין אלו ובכלל נבוך מכל העניין. תוד"ר

למי נהוג לקרוא לילד ראשון ולנכד ראשון בזמו שאב האב הוא הסנדק האם המנהג לתת לאבהאב גם סנדקות וגם שם ומה רצוי?

לכבוד הרב שלום! אשתי ב"ה ילדה בת לפני 3 ימים ורציתי לדעת מס' דברים:
1. האם אני חייב ללכת לרב להתייעץ לגבי השם או שאפשר רק לבקש ברכה על שם שבחרנו? (הבעיה היא שלאשתי יש שם יחיד שהיא רוצה לקרוא לבת מאז שהיא (אשתי) הייתה ילדה והיא מפחדת שהרב יאסור את השם..)
2. האם זה ממש אסור לקרוא לבת בשם ששייך גם לבנים או שרק עדיף שלא? מהן ההשלכות במקרה שקראו לבת בשם של בן?
3. האם השם ממש קובע את אישיותו של האדם, ולא חינוכו ודרך גידולו? העיסוק בשמות נראה לי לעיתים מוגזם ואבקש אם תוכל לבאר לי נושא זה... לתשובתך המהירה אודה (אנו רוצים לקרוא לה בשם כבר בחג שבועות)
בתודה מראש...

לכבוד הרב שלום קיבלנו בית בירושה מההורים. האח הקטן מעוניין לקנות את הבית. והוא מסוכסך עם אשתו. יש הרבה מלחמות בבית שאפילו הרמת ידיים. חלק מהאחים לוחצים ורוצים את החלק שלהם בבית. הקאלה האם למכור לו (ויש לו בית) מעט פחות מהשוק. או להביא שמאי שישלם את מחיר השוק. או להוציא אותו למכירה. נציין אולי שליש יש להם סנטימנטים לבית. ומדובר בבית קרקע ששוויו 150 אלף דולאר לפחות.
בתודה כבוד הרב

בס"ד שלום וברכה,
הרמב"ם פוסק באיסורי ביאה יד, יג כדלהלן: "גר אסור בשאר האם אחר שנתגייר, מדברי סופרים. ומותר בשאר האב, אף על פי שיודע בוודאי שזה שארו מאביו, כגון תאומים, שדבר ברור שאביו של זה הוא אביו של זה; ואף על פי כן, לא גזרו על שאר אביו." נתקשתי בהבנת ההלכה, שהרי אחים תאומים הינם מאותו אם וממילא יש שאר אם ואסור בכל האיסורין שחכמים גזרו. האם ניתן להבין את ההלכה שאומנם יש שאר אם, ואסור לאח לישא אשת אחיו אחר שנתייגרו, אולם, בכל הקשור לייבום וחליצה בלבד, ולמעשה לזה מתייחס הרמב"ם בהלכה הנ"ל, האחים אינם חולצים ומייבים אחד את אשת השני משום שאין שאר אב.
תודה.

לרב שלום, האם צריך לקם בפני אח או אחות הגדולים ממך?