דילוג לתוכן העיקרי

מופלא שבבי"ד - 2

לכבוד הרב הרב כותב שההכרעה בכל בית דין מבוססת על הרב ואף אחד לא יכול לכפות את דעתו מצד שני, יש איסור "לא תענה על רב" שאוסר לחלוק על המופלא שבבי"ד. וחוץ מדיני נפשות, בדל הדיונים מתחילים מהגדול. יוצא שלעולם אף אחד לא יכול לחלוק על הגדול ותמיד יקבע הדין כמו הגדול. אבל מצד שני אומרים שגם בדיני ממונות הלכה כרבים ואפילו 2 מזכים ואחד מחייב הרי זה זכאי. איך מיישבים את הסתירה? סתירה בין איסור לחלוק על המופלא לבין כך שהלכה כרבים

ברכה אחרונה על כוס הבדלה ועוד

שלום כבוד הרב!
1. מהו שיעור שתיית היין בהבדלה והאם צריך לברך אחריו "על המחיה"?
2. בד"כ אני משתדלת לקבל עלי את השבת כמה דקות לפני כניסתה, ומדליקה נרות בלי ברכה (אני עדיין לא נשואה), האם כשאני מגיעה לביה"כ והם במנחה של לפני שבת, מותר לי להתפלל איתם מנחה או שבגלל שכבר הכנסתי את השבת אסור לי להתפלל תפילה של חול? בברכת שבוע טוב, חודש טוב וכל טוב
תודה!

זמן המתנה בין בשר עוף לחלב

לק"י שלום עליך מארי! האם יש דיעה או מנהג ששומר על 4 שעות בין בשר עוף ומה הביסוס לדיעה וכמה צריך לישמור בין בשר עוף? שאלתי חשובה לי מאד מפני שאני יודע שהרבה נוהגים לישמור בין בשר עוף בין 4-3 שעות אודה לרב אם יוכל לפרט את השיטות השונות בין הפוסקים.
תודה רבה

אחרי רבים להטות

לכבוד הרב כידוע יש מחלוקת הפוסקים האם הכלל "אחרי רבים להטות" נאמר רק ששתי הכתות שחולקות שוות בחכמה או גם שם שלא כל החולקים שווים. מהי שיטת הרמב"ם? הרי הרמב"ם אומר שיושבים בסנהדרין לפי סדר החכמה. משמע שלא כולם שווים בחכמה. ובכל זאת הרמב"ם אומר שבמחלוקת הולכים אחרי הרוב ולא מסייג את זה בתנאי שכולם שווים בחכמה. ופשוט שבסנהדרין אין מצב שכולם שווים בחכמה ובכל זאת הרמב"ם מביא מצב ש35 דיינים חולקים על 36 דיינים. האם ניתן ללמוד מזה שדעתו היא שתמיד הולכים אחרי הרוב וגם אם לא כולם שווים בחכמה?

פאות לנשים נשואות

רציתי לשאול את כבוד הרב מה הטעם בפאה של אישה .. אני יודע את היסוד ששיערה של אישה ערוותה.. אבל כל הטעם של יסוד זה הוא שאדם לא יראה אישה אחרת ויתאווה לה.. אז אם אישה שמה פאה שבכלל לא רואים שזה לא שיער אמיתי... אז במצב כזה לא יהיה את העניין שיתאוו לה גברים?!
תודה מראש!

מצה מטוגנת בערב פסח

לכבוד מו"ר שלום רב!
ידועים דברי רבינו כי כל האוכל מצה בע"פ מכין אותו מכת מרדות. מה דין מצה מטוגנת בע"פ? האם מותר לאוכלה? שהרי רבינו כותב שמצה שבשלה אינו יוצא בה אדם ידי חובתו שהרי אין בה טעם פת, ומאידך, כלל גדול נוקט לנו רבינו שכל שמברכין עליו ברהמ"ז יוצא בה ידי חובתו... והרי מצה מטוגנת נחשבת כמבושלת (וכיון שאין יוצאים בה, אולי יהיה מותר לאוכלה בע"פ) ומאידך ברכתה המוציא, שהרי יש לה צורת פת וגם שיעור כזית (ולכן אולי יהיה אסור לאוכלה בע"פ)תודה רבה!

Subscribe to הרה"ג רצון ערוסי