דילוג לתוכן העיקרי

טיפול תומך לחולה סופני בשבת

בהמשך להלכה היומית על הטיפול בגוסס בשבת.
אבקש לחדד את השאלה.
ישנם חולים המוגדרים סופניים שהטיפול הרפואי שבהם אינו נועד להאריך את חייהם אלא לשפר ולהקל את סבלם עד המוות ("רפואה פליאטיבית").
האם נכון שחולים אלה המוגדרים כחולה שיש בו סכנה נעשה להם כל צרכיהם בשבת אף לא לצורך הצלת נפשות אלא רק כדי ליישב את דעתם ולהקל מסבלם.

אם נקרע פתיל אחד בציצית

טלית שיש בה 13 חוליות
נקרע לי פתיל אחד עד החוליה האחרונה
פירקתי את החוליות עד שהשארתי 7 חוליות
א האם עשיתי כדין כאשר נשארו ציציות עם 13 חוליות ואחד עם 7 חוליות? 
ב האם אפשר לברך?
ג אם נשארו 2 עם 13 ו – 2 עם 7
ד אם נשאר 1 עם 13 ו – 3 עם 7
ה האם צריך לפרק גם את ה 3 ל 7 חוליות שיהיו שווים?
לתשובתו הרמתה
 

קהילות בחוץ לארץ

שלום לרב!
ישנה קהילה חצי תימנית חצי אתיופית בטנזניה שבאפריקה, שטוענים שהם תימנים שגלו מתימן לפני כ150-200 שנה, ושהגיעו לטנזניה לא יכלו לקיים תורה ומצוות כראוי כיוון שפחדו מהמוסלמים.
היום הם התערבבו (לטענתם) בקהילת ביתא ישראל, ויוצא שהם חצי תימנים חצי אתיופים.
הרב שלהם, לא יודע לקרוא וללמוד בתימנים. לכן הוא ביקש מאיזה תייר ישראלי שהגיע לשם, בחור שילמד אותו לקרוא ולהתפלל בתימנית, כדי שיכול ללמד את הצעירים שם.
יש הרבה שאלות, איך הם מסתדרים בטהרה, כשרות , שבת , וכו..
אותו ישראלי איכשהו פנה אליי כדי שאלמד עם אותו רב שלהם.
שאלתי היא:

כיבוש הארץ לדעת הרמב"ם

לכבוד הרב,

מהי עמדתו של הרמב"ם לגבי מצוות כיבוש הארץ, והיותה של מלחמת
כיבוש כמלחמת מצווה?
על פניו בגמרא בסוטה מד, ב - משמע שמלחמת כיבוש היא לכו"ע חובה.
וכן פסק הרמב"ן במצוות עשה ד שכחת העשין.

ואילו לפי הגדרת הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה' , משמע שכיבוש
הארץ אינו לא מלחמת מצווה מצד אחד, וגם לא רשות מצד שני.
מצד שלישי, הרמב"ם פסק את מדרש הספרי שאומר שמלך ישראל מצווה
לכבוש קודם את כל ארץ ישראל, ורק אחר כך ארצות אחרות.

בדיקת סוכר בשבת לחולה סוכרת

אדם חולה סוכרת שתלוי באינסולין, מוגדר כחולה שיש בו סכנה עקב שינוי ברמת הסוכר בדם - ירידה בכמות הסוכר בדם מתחת לרמה מסוימת משמעה מוות לחולה, 
כיום ישנו אמצעי לבדיקת רמות סוכר שמחליפות את הדקירות והוצאת דם מהאצבע.

לימוד הלכות נשים לאשה

עד שאנו דנים בדיני נדה וטהרה ודקדוקי ההלכה לפרטיה היכן מקומה של האשה שהיא חלק עיקרי ודומיננטי אינה שותפה לשיעור לדקדוקי ההלכה לפרטיה על החומרות והקולות בכללותן האם נסתמך רק על המידע שקבלה מאמה אם בכלל  כיצד מתמודדים עם מצב זה כיוון שהיא חיה את המצבים המשתנים באופן טבעי?

Subscribe to הרה"ג רצון ערוסי