זכינו למדינה, אבל היא טרם הפכה להיות יהודית אף שבחוקי יסוד נקבע שהיא מדינה יהודית דמוקרטית. לצערנו הרב היא יותר דמוקרטית מאשר יהודית, ושתי סיבות לדבר: אידיאולוגית – מנהיגי הציונות ומייסדי המדינה חוששים ממדינת הלכה והם רוצים מדינה מערבית ככל הגויים. הסיבה השנייה היא מעשית – רוב המחוקקים ורוב השופטים אינם יודעים משפט עברי.
המחוקקים נמנעים מלתת מעמד חוקי משודרג לבתי דין הרבניים האזוריים ואין לומר לבתי דין לממונות.
שופטי בית המשפט העליון מכרסמים והולכים בסמכויות בית הדין הרבני האזורי:
בשבתם כבג"ץ שללו אפשרות הוצאת כתב סירוב, משום שאינם יודעים מהותו של כתב סירוב, ויש בכללותם זו כפייה אנטי דתית.
בשבתם כבג"ץ שללו אפשרות שבתי הדין ידונו בדיני ממונות וצמצמו בצורה דרסטית את סמכותם לדון בסכסוכים ממוניים של בני זוג, במיוחד הללו שהתגרשו בהסכם גירושין, למרות שבצמצום זה הם יוצרים חשש לגט מעושה, דבר שהוא חמור מבחינת דיני אישות וחשש ממזרות.
בשבתם בבית דין לענייני חוקה (סמכות שנטלו לעצמם) הם מתערבים בדינים מהותיים של דיני אישות, פסלו איסור שאסר ביה"ד את האישה על בעלה לאחר שראה אותה במו עיניו מזנה, משום שצילם אותה בשעת מעשה יחד עם בלש, ובכך הבעל פגע בכבוד האישה וחירותה.
יש להחזיר לבתי הדין הרבניים הפרטיים סמכות לדון בדיני ממונות, הן משום שבתי דין דתיים קדמו למדינה והם מאז משה רבינו, והן משום שעלינו לאזן בין יהדות ודמוקרטיה באופיה של המדינה.
מודעה
יש לתת מעמד חוקי מיוחד לבתי דין לממונות, הן משום שכך היה בדברי הימים של עמנו, אפילו בארצות ניכר, והן משום שהדבר מסייע לבתי משפט שסובלים מעומס אדיר של מתדיינים ונגרם עינוי דין. כמו כן יש בכך כפייה מצפונית אנטי דתית שבעלי דין דתיים יתדיינו בדיני ממונות (להבדיל מהדין הפלילי), שלא עפ"י דין תורה.
כל רב עיר מוסמך לייסד בית דין לממונות, ועל המדינה לתת לו סמכויות חוקיות למלא תפקידו, כמו בכל דור ודור, והוא יחייב כל בעל דין להתדיין בפניו. יש לאשר מבחינה חוקית סמכותה של כל קהילה לייסד לה בי"ד לממונות, וכל חבר קהילה שמקבל את תקנון הקהילה יתחייב להתדיין באותו בית דין.
אם לא נחוקק חוקים כנ"ל, נמצא את עצמנו לא רק ככל הגויים כמדינה דמוקרטית לא יהודית, אלא גם כמדינה לא דמוקרטית משום שהיא כופה על דתיים נורמות לא דתיות.
בכנס העולמי ה-27 לדיני ממונות ומשפט עברי שיתקיים בט"ו בשבט במלון רמדה בירושלים, נדון בין השאר בדרכים להנגשת בתי הדין לממונות לציבור הרחב והסמכויות השונות של בתי הדין.