מאסרי עולם
לכבוד הרב
בתקופתנו קיים עונש לתת לרוצחים אויבי ישראל מספר מאסרי עולם
האם עונש מסוג זה מחניף את הארץ בדמים?
בכבוד רב
זכינו למדינה, אבל היא טרם הפכה להיות יהודית אף שבחוקי יסוד נקבע שהיא מדינה יהודית דמוקרטית. לצערנו הרב היא יותר דמוקרטית מאשר יהודית, ושתי סיבות לדבר: אידיאולוגית – מנהיגי הציונות ומייסדי המדינה חוששים ממדינת הלכה והם רוצים מדינה מערבית ככל הגויים. הסיבה השנייה היא מעשית – רוב המחוקקים ורוב השופטים אינם יודעים משפט עברי.
המחוקקים נמנעים מלתת מעמד חוקי משודרג לבתי דין הרבניים האזוריים ואין לומר לבתי דין לממונות.
שופטי בית המשפט העליון מכרסמים והולכים בסמכויות בית הדין הרבני האזורי:
בשבתם כבג"ץ שללו אפשרות הוצאת כתב סירוב, משום שאינם יודעים מהותו של כתב סירוב, ויש בכללותם זו כפייה אנטי דתית.
בשבתם כבג"ץ שללו אפשרות שבתי הדין ידונו בדיני ממונות וצמצמו בצורה דרסטית את סמכותם לדון בסכסוכים ממוניים של בני זוג, במיוחד הללו שהתגרשו בהסכם גירושין, למרות שבצמצום זה הם יוצרים חשש לגט מעושה, דבר שהוא חמור מבחינת דיני אישות וחשש ממזרות.
בשבתם בבית דין לענייני חוקה (סמכות שנטלו לעצמם) הם מתערבים בדינים מהותיים של דיני אישות, פסלו איסור שאסר ביה"ד את האישה על בעלה לאחר שראה אותה במו עיניו מזנה, משום שצילם אותה בשעת מעשה יחד עם בלש, ובכך הבעל פגע בכבוד האישה וחירותה.
יש להחזיר לבתי הדין הרבניים הפרטיים סמכות לדון בדיני ממונות, הן משום שבתי דין דתיים קדמו למדינה והם מאז משה רבינו, והן משום שעלינו לאזן בין יהדות ודמוקרטיה באופיה של המדינה.
מודעה
יש לתת מעמד חוקי מיוחד לבתי דין לממונות, הן משום שכך היה בדברי הימים של עמנו, אפילו בארצות ניכר, והן משום שהדבר מסייע לבתי משפט שסובלים מעומס אדיר של מתדיינים ונגרם עינוי דין. כמו כן יש בכך כפייה מצפונית אנטי דתית שבעלי דין דתיים יתדיינו בדיני ממונות (להבדיל מהדין הפלילי), שלא עפ"י דין תורה.
כל רב עיר מוסמך לייסד בית דין לממונות, ועל המדינה לתת לו סמכויות חוקיות למלא תפקידו, כמו בכל דור ודור, והוא יחייב כל בעל דין להתדיין בפניו. יש לאשר מבחינה חוקית סמכותה של כל קהילה לייסד לה בי"ד לממונות, וכל חבר קהילה שמקבל את תקנון הקהילה יתחייב להתדיין באותו בית דין.
אם לא נחוקק חוקים כנ"ל, נמצא את עצמנו לא רק ככל הגויים כמדינה דמוקרטית לא יהודית, אלא גם כמדינה לא דמוקרטית משום שהיא כופה על דתיים נורמות לא דתיות.
בכנס העולמי ה-27 לדיני ממונות ומשפט עברי שיתקיים בט"ו בשבט במלון רמדה בירושלים, נדון בין השאר בדרכים להנגשת בתי הדין לממונות לציבור הרחב והסמכויות השונות של בתי הדין.
לכבוד הרב
בתקופתנו קיים עונש לתת לרוצחים אויבי ישראל מספר מאסרי עולם
האם עונש מסוג זה מחניף את הארץ בדמים?
בכבוד רב
אין לקבל אמיתות מהתקשורת ולהכריע את דינו של אדם. במיוחד אחרי שהעניינים הוכרעו בפני דיינים מומחים, רינון אחרי מי הצדדים לאחר שנפסק הדין הרי זה בגדר לשון הרע.
דרכה של תורה, להבדיל מהמשפט הכללי, לאחר עשיית המשפט משכינים שלום בין בעלי הדין. יהי רצון שכך יעלה גם בסיפור כואב זה ויקדשו שם שמים.
שלום וברכה. יש לי אפשרות לפנות את דירתי עבור זוג שרוצה להתארח במושב. דירתי סמוכה לדירת הוריי, ולכן אוכל לשהות שם. הציעו לי תמורת האירוח, סכום כסף. האם זה ראוי? ועוד יותר ביום הרת עולם. בברכה, אורן.
כנ"ל לגבי מתפלל שמסר לאחר שיק לפרוע חוב נדריו לבית הכנסת, האם נחשב כפרע נדריו למרות שהשיק הושמד?
הבעיה מתעוררת בעיקר כשמדובר בשיק שנתקבל ע"י צד ג' ובד"כ ישנו קושי בזיהוי בעל החשבון?
האם מסירת השיק לשליח הלווה פוטרת את המוסר מאחריות היות ופעולה זו מקנה מיידית למלוה הבעלות על השיק?
שלום לכבוד הרב.
אדם שאומר אשמורות ביחיד מה מותר לו לומר ומה לא?וכן אדם שמקבל כדורים לשינה וקשה מאוד לו לקום בשעת אשמורת ואת הזמן המוקדם הוא מנצל לתפילת שחרית ,עד איזו שעה מותר לומר את הסליחות?
מהו הארוע הקובע את מועדה של תפילת הנעילה עפ"י רבינו הרמב"ם ?
למה התכווין התלמוד הירושלמי כשציין את סימן מועד תפילת הנעילה כאשר החמה נראית בראש הדקלים?
התפללו תפילת נעילה במועדה והאריכו בה לתוך הלילה, האם רשאים הכהנים לישא כפיהם?
לרב שלום!
1. באחד מהשאלות הרב התייחס לשיטת לימוד ברקאי ואמר כי היא שיטה טובה
רציתי לדעת מה הרב חושב על שיטת זילברמן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%9C...
2. מה הדרך הטובה ביותר לעשיית שופר הרתחה או קדיחה (אם קדיחה האם זה משנה במה)?
3. האם מותר לשמוע שיר מש"ש? (קטע מש"ש שהולחן)
תודה
בפירושו להלכות תשובה (פ"ח עמ' תר"מ עמודה ימנית) כתב מארי כך: "גם מה שהביא מאגדה דסנהדרין צב צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן אינן חוזרין לעפרן, למה נקט לשון זה ולא "אינן מתים", לפיכך הבין רבנו שאגדה זו ענין לה ואינה כפשטה ולא אבאר".
1. מדוע לדעתך לא באר מארי עניין זה?
שלום לכבוד הרב בענין "אחטא ואשוב" היכי דמי האם דוקא כשיושב בקר רוח ואומר "מחר ב 3 אחה"צ אוכל חזיר ופירות ים ואחרי זה אשוב בתשובה ולא אוכל עוד חזירים" או אפילו כשהביאו לשולחן חזיר ומתאוה אליו ואומר "אוכל רק החזיר הזה בפעם הזאת ואשוב בתשובה ולא אוכל יותר חזירים" גם ביצע "אחטא ואשוב"?
האם העונש שהוטל עליו, שש עשרה שנות מאסר בפועל, תואם גם את משפט התורה אשר נמנע מאד מעונש מוות?
מהם הכלים החינוכיים והמשפטיים שמציעה תורת ישראל ע"מ להתמודד עם תופעות מיוחדות החורגות מהנורמה החברתית?
אלו עונשים יכולים להיות אפקטיביים למרות שאין כיום מציאות של ערי מקלט, גואל הדם ולא עדים והתראה?