כך היה צריך להיות הדין אליבא דכולם, מאחר ותפילין של יד ותפילין של ראש הן שתי מצוות, כל אחד מצווה בפני עצמה. וצריך האדם לגמור מצווה אחת, תפילין של יד, ואח"כ להתחיל במצווה שנייה, שהרי אין מעבירין על המצוות. אבל על שתי מצוות אלו שהן עניין אחד, רבים מברכים ברכה אחת, אם לא סח בין תפילין של יד לתפילין שלראש. ולכן יש שהנהיגו שלפני שיסיים קשירה תמה ביד, יניח תפילין של ראש כדי לעשותם כמצווה אחת, הן מבחינת העניין, והן מבחינת ההנחה, והן מבחינת הברכה. אבל לפי רבינו, יש לגמור מצוות תפילין של יד, לרבות קשירה תמה, ורק לאחר מכן הנחת תפילין של ראש.