מלעיל / מלרע

ראיתי את תשובתו של הרב, שאוסר על ממשלת ישראל לפוצץ את בתי הכנסת שבגוש קטיף. והתשובה מובנת לגמרי, כי איך יעלה על הדעת, שאנו נפוצץ בתי כנסת כדי למנוע מהן ביזיון. ובמיוחד שאנו יוצרים תקדים מסוכן לשונאי ישראל. אך שאלתי אם בכל זאת יש דרך שתפקיע את קדושת בית הכנסת, מבלי שנפוצץ את בית כנסת.

שלום כבוד הרב סופר כתב מגילת אסתר ולא השאיר בתחילה עמוד ריק, אפשר להשאיר כך? אפשר להדביק עמוד ליריעה בהתחלה? האם להחליף בכלל את כל היריעה?
תודה ויום טוב

שלום לכבוד הרב שליט"א.
מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו.
1. אדם שאביו הוריש לו ספר תורה, האם יצא ידי חובה?
2. מספר אנשים שקנו ספר תורה, האם יצאו ידי חובה?
תודה וכל טוב.

לכבוד מארי ערוסי מתי אפשר לשבת בכסא של אבא בבית הכנסת לאחר שאבא נפטר

שלום לכבוד הרב שליט"א.
א. הרב כתב שאם אדם תימני הניח תפילין של ראש עם ברכה (הוא לא דיבר בין תפילין של יד לראש) ברכתו לבטלה. ידוע שצריכים לכוין בברכת "להניח תפילין", לפטור את מצות תפילין של ראש. נניח, שאותו אדם לא התכוין לפטור בברכת "להניח תפילין" את תפילין של ראש, והוא בירך בנפרד על תפילין של ראש "על מצות תפילין". האם גם במקרה הזה תהיה ברכתו לבטלה?
ב. אני יודע שהמנהג של הספרדים והתימנים לא לברך על תפילין של ראש. מדוע אי אפשר לסמוך בדיעבד גדול מאוד, כדעת הרמ"א שסובר לברך, וכך הברכה לא תהיה לבטלה. (האשכנזים מברכים על תפילין של ראש)

כבוד הרב.
שאלותי
1. האם נכון לומר ששעטנז הוא כמעט תמיד דרבנן, היות ויש שיטה שהאיסור דוקא בשזירת החוטים יחד, ויש שיטה שדוקא החיבור של שני בדים מוכנים. ולפי"ז צריך הצטרפות עובדתית נדירה, שבאותו בגד יש את שני הסיטואציות בחלקים שונים של הבגד.
2. נאמר בגמ' שבעידנא דריתחא ענשינן אעשה. אני אינני לובש ציצית (חוץ מזמן התפילה) מסיבותי שלי. האם זמננו הוא עידנא דריתחא, ואיך קובעים זאת. בהערכה.

שלום מארי ערוסי. בהלכות ספר תורה, פ"ז הלכה יב כת"ר: "ספר תורה שאינו מוגה, אסור לשהותו יותר על שלושים יום, אלא ייתקן או ייגנז". יש לנו ס"תגויל - ישן שנכתב עוד בתימן, ששהה כמעט שנה ללא תיקון.
1. האם מותר לדעת רבינו לתקנו כעת?
2. אם תוקן בדיעבד (אולי ע"פ שיטות אחרות) האם מותר לברך עליו לפי רבינו?
3. מדוע הקפידה הזאת "עד שלושים יום" ?

שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מהי דעת מארי יוסף קאפח זצ"ל, לגבי הנחת הציצית על העיניים, כשקורא את פרשת 'ויאמר', בקריית שמע, כשמגיע ל"וראיתם אותו", ול"ולא תתורו", ו"לוהייתם קדושים". האם עליו להניח את ציציותיו על העיניים, או שמא זה רק מנהג טוב, ואין בזה חובה?

האם רק חולה מעיים פטור מן התפילין או גם חולה שיש לו כאבים עזים ביותר וממש קשה לו הדבר (מניסיון שהיה לי בבי"ח לאחרונה) אף הוא פטור

אנחנו בית כנסת מתפללים ב"ה כל יום בקר ומתחילים בשעה 5:30 בימים אלו זמן הנחת התפילין בשעה 5:48 יש אומרים להניח בלא ברכה כך נהגו אבותינו עד ברוך שאמר. ויש אומרים להתחיל ברוך שאמר בלי ציצית ותפילין לאט לאט ובכל זאת מגיעים ב 5:43 ואז יש שמניחים ב - 5:43 אז מה עשו בזה שחיכו. ויש אנשים שנלחצים כי צריכים ללכת לעבודה ... יורנו מורנו הדרך בה נלך

כמה שאלות על תפילין.
1. האם מותר לעשות/לתקן אותם בלילה?
2. לעניין "לשמה", האם מספיק לומר "לשם תפילין" או צריך דווקא "לשם קדושת תפילין"?
3. מותר לומר "לשם קדושת תפילין" בלחש או שצריך לומר בקול?
4. מצאתי נקודה לבנה ברצועת התפילין, חשבתי יהיה טוב לבדוק חלקים אחרים של הרצועה כי אולי יש עוד בעיות כזה, אמרתי "לשם קדושת תפילין", תיקנתי את הבעיה שמצאתי, חיפשתי עוד קצת מצאתי ותיקנתי בעיה שנית דומה. אבל לא אמרתי "לשם קדושת תפילין" לפני התיקון השני - רק אמרתי לפני הראשון. האם גם התיקון השני נחשב "לשמה"?