חלומות בהקיץ
לכבוד הרב שלום האם הכלל של "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין" (סנהדרין ל, א, חושן משפט סימן רנה) הוא גם על חלומות/חזיונות בהקיץ? ביאור: כמו שיש חלום בזמן שינה, יש חזיונות/חלומות שרואים בהקיץ. מדובר על מצב שבו אדם או צדיק שמסוגל לכך מגיע למצב היפנוטי בהקיץ, היינו מעין תרדמה שבה האדם מתנתק מהמחשבות של המודע וחווה בהקיץ מצב היפנוטי שבו הוא רואה חזיונות. כוונתי היא למשהו מקביל למראה נבואה (שהרי יש נבואה בחלום ויש נבואה במראה) - רק לא בדרגת נבואה אלא בדרגה של חלום שהוא אחד מששים בנבואה. השאלה האם גם על חזיונות/חלומות כאלה נאמר "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין", והיינו אם אדם ראה במצב כזה שסבו השאיר לו מעות ואמר לו איפה המעות ושהם של מעשר שני, מה דין המעות וכו'. כי רש"י בסנהדרין ל, א מפרש שבעל החלומות הוא שר המראה חלומות בלילה . ואולי בחלום בהקיץ הדין שונה. ושאלה נוספת: האם הכלל של "כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (ברכות נה, א) הוא גם בחלומות בהקיץ?
אם אדם חולם בהקיץ ע"י דמיון חולני, שכל פעם תוקף אותו, אני מניח שגם בחלומות כאלה שהורתם ולידתם בדמיון, יש הרבה דברים בטלים. כי בדמיון יש הרבה פלגה. ואם בהיפנוט, איני בקי בכך. כי איני יודע כיצד ההיפנוט פועל על האדם. אבל על מראה נבואה, לא הנביא חולה, אלא שיש הרבה חלומות, ומראות נבואה, שלא כל פרט הוא בעל משמעות, ולכן יש אולי דברים מיותרים וחסרי משמעות לנבואה.