עליך לדעת, שאסור לחבק או לנשק אשה שהיא ערווה לו לאדם. ולפי רבינו, איסור זה הוא מן התורה, שנאמר לא תקרבו לגלות ערווה, הל' איסורי ביאה, כא,
א. אולם אם אדם מנשק או מחבק אשה שהיא ערווה עליו, ולבו גס בה, כגון בתו או אמו, אין איסור תורה. ועד גיל מסוים, מותר. ומגיל מסוים זה גנאי ותועבה וטפשות. הרמב"ם בפיהמ"ש, סנהדרין, ז, ד, החמיר וקבע את בתו עד גיל תשע ויום אחד - מותר, והאם עם הבן עד גיל שתים עשרה ויום אחד - מותר. ובמשנה תורה, איסורי ביאה, כא, ו - ז, פסקו, בת עד גיל שתים עשרה ויום אחד - מותר, והבן עם אמו, עד היותו בן שלוש עשרה שנה ויום אחד. כאמור, מעבר לגילים אלו, הדבר מגונה, טיפשי ותועבה. זו שיטת רבינו. וכן נפסקה ההלכה בשו"ע, אה"ע, כא, ז, וכך אנו נוהגים ומאושרים. אכן יש שהתרגלו להקל בכך, ואשרי מי ששדרג את הנהגותיו, כי עינינו רואות ולא זר, את ההתדרדרות שיש בימינו, שכל איש ואשה, נער ונערה, כשנפגשים, מתנשקים ומתחבקים. ועלינו לזכור כי אנו אמורים להיות עם קדוש.