מה ההבדל ההלכתי בין שבת חתן שלפני החתונה לשבת שאחריה?
שאלה לגבי שבת חתן פרשת נשא, כשמוצ"ש חל ליל חג שבועות:
מאחר שזו שבת שאחריה יו"ט, חוששים מחילול שבת. האם אפשר להקדים את שבת החתן לשבת קודם, פרשת במדבר, כך שתצא לפני החתונה?
חתן צעיר שלרעייתו לא ניחא לישון לבד, והבעל רוצה לישון בסוכה, כיצד ינהגו?
אם הסוכה במקום צנוע, הן מבחינת בי ביתם, וכל שכן מבחינת שכניהם, תוכל לישון גם היא בסוכה.
ואם לא, שיישן עמה חלק ראשון של הלילה, ויתר הלילה בסוכה.
שאלה לגבי שבת חתן פרשת נשא, כשמוצ"ש חל ליל חג שבועות:
מאחר שזו שבת שאחריה יו"ט, חוששים מחילול שבת. האם אפשר להקדים את שבת החתן לשבת קודם, פרשת במדבר, כך שתצא לפני החתונה?
האם ניתן יהיה לברך כל סעודות השבת או רק בסעודה הראשונה בה יהיו פנים חדשות?
הייתי עד בחתונה
במהלך מילוי הכתובה לפני החופה, הרב לא הסביר לחתן את מהות הקנין, רק אמר לו להגביה את העט ולאחר מכן הייתה חתימות העדים והחתן.
במהלך החופה הוא עשה שוב קנין עם החתן אך כשדיברתי איתו על זה הוא אמר שבחופה זה היה הצגה בעלמא בשביל הקהל כי את הקנין כבר עשה לפני החופה
מבירורים עם החתן שלא מונח בהלכה ולא הבין שאיירי בקנין סודר הבנתי שבאותו רגע שאמר לו להגביה את העט שאולי צריך לקנות את העט בשביל החתימה
אך הוא לא זוכר כל כך, ואפשר שעשה על דעת שיחול מה שצריך לחול
נשמח לתשובתך בנושא עם מקורות
תודה רבה וישר כח
האם חייב האדם בהתקרבו לגיל 20 לשלוח שדכן שיחפש בשבילו את ה"עזר כנגדו"
או שמספיק שמצהיר לכל שואל שכעת הוא פתוח להצעות ?
ומה חומרת האיסור אם עבר 20 ולא נשא ?
אישה שנולדה מתרומת זרע לאמא יהודייה - מה הדין ומה ראוי לגבי שידוכין ונישואין עמה?
ואם האבא יהודי, האם לדעת הרמב"ם, הילדה לא ממזרה כי זה לא נקרא ניאוף, אז האם אפשר לשאת אותה? בהנחה שיודעים מי האבא, והוא לא קרוב משפחה?
שלום כבוד הרב!
אני בן 21. הייתי בישיבה, וכרגע אני בצבא. בזמן שהייתי בישיבה, כנראה התחלתי להקצין בכל מיני דברים, ודקדקתי עם עצמי מאוד. הייתי מאוד לחוץ וכו', היו לי חששות רחוקים לגבי איסורים הלכתיים, היה לי קשה.
לבסוף, יצאתי מהישיבה, וכרגע אני בצבא במסלול יחסית ארוך. השנה התחלתי ללכת לטיפול, שהוא מעין טיפול נפשי ורגשי, כדי לחזור למסלול הנכון מבחינה נפשית ורגשית, כדי שאחיה ברוגע. המטפלת אמרה שיש לי חרדות. ברוך ה' אני מרגיש יותר טוב ממה שהייתי, אך עדיין לא 100 אחוז.
לשאלתי,
שמעתי את השיעור על איסור חיתון עם גוייה תושב בארץ, שחל גם על אלה שאינן עע"ז. מאידך, הרב פוסק לגבי השמדת ז' עממים, שהציווי הזה חל דווקא על אלה שהם עע"ז ולא על אלה שלא. ממה נובע ההבדל הזה? וללמוד אני צריכה. בתודה מראש.
האם יש לרב ידיעות כלשהן לגבי החיתון בין יהודי תימן שבאתיופיה לבין הקהילה המקומית?
מו"ר עוסק כעת בסוגיה זאת לברר ממנה חידושים.
האם ידוע שיש כתובות וגיטין משם?
בעניין מסכת כתובות - בנים לומדים זכויותיהם בהלכה בבית המדרש או בבית הכנסת באופן מסודר מפי רב.
האם לגבי בנות יש מנגנון בהלכה ללמדן זכויותיהן. למשל לגבי בת קטנה יתומה שמשיאים אותה (אמה או אחיה). האם יש חובה הלכתית לומר לה אפשרות לסרב לנישואין לכשתגדל?
בהלכות עדות בחתונה, עד- אבא של גיס הכלה. כלה-אחות-בעל-אבא של הבעל (עד). האם העדות כשרה?
שלום וברכה.
ראיתי בסידור של הרב קאפח זצ"ל שכתב שברכת שהחיינו בחופה יש לברך קודם ברכת האירוסין. המנהג בעולם הוא לברך בין אירוסין לנישואין
רציתי לשאול את הרב שליט"א מהי הסיבה ההלכתית למנהג שכתב מורי זצ"ל.
פג שנולד באופן טבעי בחודש השביעי להריון ושהה שבועיים באינקובטור. מאימתי סופרים לו את שלושים הימים?
ברמב"ם ובשולחן ערוך אין לענ"ד התייחסות לוולד שנולד טרם זמנו.
פוסקים בני ימינו חלוקים.
מהי הפסיקה הקרובה יותר לדעת הרמב"ם?