תנאי בקידושין: מה משתנה כשנדר הותר או פגם נרפא?
נדר שהותר וריפוי שהצליח עשויים להיראות כתיקון של אותה בעיה. בסוגיית כתובות מתברר שהזמן משנה: התרת חכם עוקרת נדר מעיקרו, ואילו ריפוי פועל מכאן ולהבא. מכאן נפתחת שאלה רחבה על תנאי, ידיעה וראיות בחיי הנישואין.
עקבו אחר ציר הזמן בכל מקרה: מה נאמר בקידושין, מה היה ידוע, מה השתנה אחר כך ומי נדרש להביא ראיה. הבדלים אלה מונעים ערבוב בין תוקף קידושין לחיוב כתובה.
תנאי בחופה וקידושין מחייב לברר גם את נוסחו וגם את המציאות שאליה הוא מתייחס. האם התנאי התקיים בשעת הקידושין? האם מעשה מאוחר ביטל את יסוד הקושי למפרע, או רק שינה את המצב מכאן ולהבא? הסוגיה במסכת כתובות מדגימה מדוע שאלות דומות למראית עין עשויות לקבל תשובות שונות.
קידושין ראשונים ומעשה שבא אחריהם
בראש הלימוד נידונים קידושין במלווה, קידושין על תנאי וקידושין בפחות משווה פרוטה, ולאחריהם חיי נישואין. האמוראים בוחנים אם המעשה המאוחר מלמד על כוונה לקידושין תקפים, גם כאשר במעשה הראשון היה קושי.
אין להפוך את כל הדוגמאות לכלל אחיד. בין האמוראים מובאות הבחנות בשאלה באיזה מקרה האדם יודע שהקידושין הראשונים לא חלו ובאיזה מקרה הוא עשוי לטעות. גם התנאי והכוונה בזמן המעשה המאוחר הם חלק מן הבירור. כדי לברר את תוקף הקידושין צריך אפוא לקרוא את התנאי יחד עם המעשה שבא אחריו.
חכם המתיר נדר ורופא המרפא
בתנאי שאין על האישה נדרים נבחנת הליכתה לחכם המתיר את הנדר. לעומת זאת, בתנאי המתייחס לפגם נבחנת הליכתה לרופא וריפויה. החכם עוקר את הנדר מעיקרו, ואילו הרופא מרפא מכאן ולהבא.
לפיכך אין די באמירה ״כעת הכול תוקן״. אם ההתרה עוקרת את הנדר מלכתחילה, היחס לשעת התנאי שונה ממצב שבו בשעתו היה פגם ורק לאחר מכן נרפא. קריאת הלכות אישות של הרמב״ם בהמשך מחזירה את ההבחנה אל לשון ההלכה ואל תנאי המקרה.
לצד ההבחנה הזאת מובאות ברייתות ודרכי הסבר שונות. שאלת ההקפדה על פנייה לחכם ועל חשיפת הפרטים לפניו משתלבת בדיון. אין לזהות בין כל עמדה המצוטטת בגמרא לבין המסקנה הנפסקת בהלכה שנקראת אחריה.
חקירת חכם דורשת בירור ממשי של הנדר
הדיון בנדרי איסור מבחין בין נדר שהתרתו דורשת חקירה ובין מצב שבו הבירור פשוט יותר. ההתרה אינה טקס המוחק כל אמירה באופן אוטומטי. צריך להבין את הנדר ואת האפשרות לחרטה או לפתח המתאימים לו.
בסיפור המובא בשיעור על נדר בתוך ריב משפחתי, הבירור אינו מסתיים בתשובה מהירה. רק לאחר עיון נוסף בנסיבות ובהשלכות נמצא בסיס לחרטה, והצטרפו שני אנשים להתרה. הפרט החשוב למהלך הוא הצורך בבירור, ולא הפיכת אמירה בזמן כעס להיתר מוכן מראש.
גירושין מחמת נדר והחשש לערעור מאוחר
בהמשך מובאת המשנה בדבר מי שמוציא את אשתו מחמת נדר או שם רע. המחלוקת בין התנאים נוגעת בין השאר לאפשרות החזרה, לפרסום הנדר ולמידת החקירה הדרושה. בקריאת הלכות גירושין מודגש החשש שאדם יראה אחר כך שינוי בנסיבות ויבקש לערער למפרע על החלטתו לגרש.
לכן ההסבר אינו נשאר בתחום הרגש של בני הזוג. צריך להבהיר את משמעות ההחלטה ואת תוקפה, כדי שלא יהפוך חרטה מאוחרת לטענה שהגט היה תלוי בתנאי שלא התקיים. פרטי ההוראה שייכים למקרים המסוימים שנלמדים, ואין להרחיבם לכל גירושין וחזרה.
תנאי של האיש ותנאי של האישה
הסוגיה דנה גם בכיוון ההפוך: תנאי שהאישה מתנה ביחס לאיש, והתרת נדרו או ריפויו לאחר מכן. אין להניח מראש שכל פרטי הדינים זהים בשני הכיוונים. במהלך הלימוד מוצגים טעמים והערכות הקשורים לדפוסי החיים ולנסיבות שבהם נאמרו דברי האמוראים.
חלק מן המאמרים והפתגמים המובאים נקשרים במפורש להערכות החברתיות של אותו דור. אין להפוך תיאור כזה להנחה גורפת על רצונה של כל אישה, בכל תקופה ובכל מערכת יחסים. גם בשיעור עצמו מובאות הסתייגויות ומתח פנימי בתוך התיאורים, ולכן נשמר ההבדל בין קריאת הסוגיה לבין קביעה על אדם מסוים.
לא כל פגם נכלל באותה רשימה הלכתית
קריאת ההלכות מדגישה שתנאי הנוגע למומים אינו מתפרש בהכרח לפי כל הקפדה חדשה שהאדם מעלה לאחר מעשה. נידונה רשימה מוגדרת של מומים לענייני התנאי, וההבחנה בין אלה לבין דבר שאינו נכלל בה.
גם ההשוואה לדיני כהנים אינה זהות מלאה. בסוגיה מובאות תוספות והבחנות הקשורות לאופי החיים המשותפים לעומת עבודה מסוימת במקדש.
מתי נוצר הפגם — ועל מי להביא ראיה?
במשנה הבאה נבחן מצב שבו נמצא פגם ולא ברור אם היה לפני האירוסין או נולד אחריהם. השאלה משפיעה על טענת מקח טעות ועל חיוב כתובה. עצם מציאת הפגם עכשיו אינה מספרת לבדה מתי התחיל.
כשהאישה עדיין בבית אביה והאב טוען שהפגם נולד לאחר האירוסין, נידונה חובתו להביא ראיה. כשהיא כבר נכנסה לרשות הבעל והוא טוען שהפגם קדם לאירוסין, נבחנת חובתו שלו להוכיח את טענתו. מהלך הראיות מתייחס גם למקום ולזמן שבהם נמצאו הדברים.
הכלל הנדון, ״כאן נמצאו וכאן היו״, אינו מחליף את כל הנתונים. בקריאת הרמב״ם מובחנים גם פגמים שברור שקדמו לאירוסין מאלה שיכלו להיווצר אחריהם. ראיה על ידיעה והתרצות יכולה לשנות את בירור החיוב.
גלוי, נסתר וידיעה קודמת
במום גלוי עולה השאלה אם האדם ראה וקיבל על עצמו את המצב. במום נסתר נדונה האפשרות שלא ידע, ולצידה החזקות והאפשרויות שהיו לו לברר. המשנה מזכירה בהקשר ההיסטורי גם בירור באמצעות קרובות במקום שהיה בו מרחץ.
אין לטשטש בין עצם קיומו של דבר לבין ידיעתו של מי שטוען עליו. טענה מאוחרת אינה מוחקת הסכמה קודמת שהוכחה, ומנגד אין להניח בכל מקרה ידיעה שלא הוכחה. זהו לב ההבחנה בין טענה, חזקה וראיה.
גם טענות כלפי האיש נידונות
בסיום נשאלת שאלה מפורשת על מצבה של האישה כשהקושי הוא אצל האיש. התשובה מבהירה שאין להתעלם גם מכיוון זה, ומחזירה להבחנה שנלמדה בין פגם שנרפא לפגם שנותר. פירוט המקרים והדינים אינו זהה בכל מצב, ולכן אין להפוך את תשובת הסיום לכלל אוטומטי על כל דרישה לגט או על כל חיוב ממוני.
מסקנת הדברים
בסוגיה הזאת הזמן, הנוסח והידיעה חשובים לא פחות מעצם שינוי המצב. התרת נדר אינה זהה לריפוי; טענה אינה ראיה; ופגם שנראה כעת אינו מוכיח מעצמו שהיה קיים קודם. כדי להבין את ההכרעה יש לשמור על רצף המקרה ועל ההבדל בין תוקף הקידושין, תנאיהם וחיוב הכתובה.
מדוע התרת נדר אינה זהה לריפוי מאוחר?
ההבחנה בסוגיה היא שחכם המתיר נדר עוקר אותו מעיקרו, ואילו רופא מרפא מכאן ולהבא. לכן היחס לשעת התנאי בקידושין שונה, גם אם בשני המקרים המצב הנוכחי כבר השתנה.
האם כל מעשה מאוחר מתקן אוטומטית קידושין ראשונים?
האמוראים מבחינים בין קידושין במלווה, על תנאי ובפחות משווה פרוטה, ובוחנים את הכוונה ואת ידיעת האדם. אין לאחד את כל הדוגמאות לכלל אחד בלי תנאיהן.
מדוע נדר הדורש חקירת חכם נידון במיוחד?
התרת נדר עשויה לדרוש בירור מעמיק של הנסיבות ושל הפתח או החרטה. הסוגיה דנה גם במשמעות חשיפת הפרטים לפני חכם ובהקפדת בני הזוג על כך, ולא רק בעצם היעלמות הנדר.
האם חרטה מאוחרת על גירושין זהה לתנאי בגט?
לא כל חרטה היא תנאי. עם זאת, בהלכות שנקראות נידון החשש שאדם יבקש להציג שינוי מאוחר כאילו הגירושין היו תלויים בו מלכתחילה. לכן נדרשת הבהרת משמעות ההחלטה בתוך המקרים שנידונו.
האם תנאי המתייחס לאיש ולתנאי המתייחס לאישה יש תמיד דין זהה?
אין להניח זהות אוטומטית. הסוגיה וההלכות בוחנות כל כיוון ואת הקפדת הצדדים, ובכלל זה את ההבחנה בין נדר שהותר לפגם שנרפא. יש לקרוא את המקרה בשלמותו.
האם כל דבר שמפריע לבן הזוג נעשה למום לעניין התנאי?
בקריאת הרמב״ם נידונה רשימה הלכתית מוגדרת, ונבדל ממנה פגם אחר שעליו הועלתה הקפדה לאחר מעשה. אין להרחיב את לשון התנאי לכל הקפדה חדשה בלי בירור.
מי נדרש להביא ראיה כשהאישה עדיין בבית אביה?
במקרה הנדון, כשהאב טוען שהפגם נולד לאחר האירוסין ולא היה קודם, נבחנת חובתו להביא ראיה לכך. ההכרעה קשורה לנסיבות המקרה ולטענה על חיוב הכתובה.
מי נדרש להביא ראיה לאחר שנכנסה לרשות הבעל?
במקרה שבו הבעל מבקש להוכיח שהפגם קדם לאירוסין, נבחנת חובתו שלו להביא ראיה. מקום מציאת הפגם, הזמן וראיות לידיעה קודמת הם חלק מן הבירור.
מה ההבדל בין מום גלוי לנסתר בטענת מקח טעות?
דבר גלוי מעורר שאלה אם נראה והתקבל מראש. בדבר נסתר נבחנת האפשרות שלא היה ידוע, יחד עם החזקות ואפשרויות הבירור. עצם הטענה לאחר מעשה אינה מספיקה בלי בדיקת הנתונים.
האם עצם מציאת הפגם כעת מוכיחה מתי נוצר?
לא. יש להבחין בין דבר שברור שקדם לאירוסין ובין דבר שיכול היה להיווצר לאחריהם. הסוגיה עוסקת בנטל הראיה ובחזקות, ולא מסתפקת בתיאור המצב הנוכחי.
האם השאלה בסיום מתעלמת מקשיים שמקורם אצל האיש?
התשובה בסיום מבהירה שיש לדון גם בכיוון זה, ומזכירה את ההבחנה בין ריפוי לבין קושי שנותר. אין להסיק מן התשובה הקצרה כלל אחיד לכל מקרה של דרישת גט או כתובה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם המנהג המוזכר במסכת גיטין להביא תרנגול ותרנגולת לחתונה מוכר גם כיום?
בענין השאלה על התרנגול בחתונה כתבתם שאינכם מכירים מנהג כזה -
ועצתי שתעיינו בגמ' גיטין נו' "אתרנגול ותרנגולתא חרוב ביתר" וברש"י שם
האם ההדרכה לקנות בית לפני הנישואין מחייבת גם כשמחירי הדירות גבוהים?
שלום לכבוד הרב
האם גם בימינו תקפה ההלכה שצריך לקנות דירה לפני שמתחתנים,
הרי הדירות יקרות מאוד, האם יש דרך להקל, מדוע?
האם אב בשנת אבל רשאי להשתתף בחתונת בנו ובהקפות שמחת תורה?
1 סבא שלי נפטר לפני חודש, ואני התארסתי לפני חודש וחצי.
אבא שלי האבל אמר לי לא לדחות את השמחה (כמו שסבא שלי חינך אותו {אנחנו בית תימני לפי שולחן ערוך})
2 אני נוהג כמה שיותר לפי הרמב״ם ובגלל זה אני פונה אליך עם שתי שאלות
האם יש היתר מסוים לפי הרמב״ם, לכך שאבי יוכל להיות כמו אורח רגיל בשמחתי מבלי לשרת אחרים וכדומה, ושיוכל גם לאכול בתוך האולם ולא מחוץ.
האם נדרש חדר ייחוד בחתונה, ומתי הכלה צריכה לכסות את ראשה?
שלום וברכה,
אנשי לשאול את הרב בנוגע לחדר יחוד החופה, והאם צריך כיסוי ראש, מותר לגעת?
באילו תנאים מותר לחתן להתחתן בכ״ט בתמוז ולקיים שבת חתן בתחילת אב?
בן לאב ואם תימנים, בן 34 בעזהי"ת מתכנן להתחתן בקיץ והובטח שישמרו לו אולם ליום חמישי, כ"ט בתמוז שיוצא בערב ראש חודש אב.
השאלה: האם למנהג יהודי תימן, מותר לו להתחתן בתאריך זה, והאם לא תהיה בעיה לקיים שבת חתן בשבת הסמוכה לתאריך החתונה, כלומר ב' באב?
יצוין כי המועד הבא אחרי זה, בו אולם חתונה יהיה זמין הוא רק לקראת אמצע חודש אלול, או אף מאוחר יותר, והזוג יתקשו לדחות את החתונה עד אז.
האם אביו של בעל אחות הכלה כשר לשמש עד בחתונתה?
בהלכות עדות בחתונה, עד- אבא של גיס הכלה. כלה-אחות-בעל-אבא של הבעל (עד). האם העדות כשרה?
האם מותר ורצוי לקיים הצעת נישואין בימי בין המצרים?
האם יש בעיה לקיים הצעת נישואין בבין המצרים?
מדוע איסור נישואין לנוכרייה חל גם כשאינה עובדת עבודה זרה?
שמעתי את השיעור על איסור חיתון עם גוייה תושב בארץ, שחל גם על אלה שאינן עע"ז. מאידך, הרב פוסק לגבי השמדת ז' עממים, שהציווי הזה חל דווקא על אלה שהם עע"ז ולא על אלה שלא. ממה נובע ההבדל הזה? וללמוד אני צריכה. בתודה מראש.