יהרג ואל יעבור
שלום לכבוד הרב.
ידוע שבשעת אונס, אדם יהרג ואל יעבור על רצח.
האם זה תקף לגבי תקיפה לא קטלנית? אם אדם ח"ו הוכרח לתקוף או להכות אדם אחר, כיצד ינהג?
תודה רבה
האם יש לברך ברכת שהחיינו על טלית חדשה של ציבור? (נרכשה מכספי ציבור המתפללים) ואם כן, האם רק המתעטף הראשון מברך?
1 אין המתעטף בה מברך שהחיינו. יש מקום לעיון הלכתי, אם ועד בית הכנסת יכול לברך הטוב והמטיב.
2 לכאורה יש לו חזקה, אך טוב יעשה אם יוותר ויאפשר למתפללים אחרים לזכות במצווה זו, וכל שכן אם השתתפות זו תהיה מלווה בתרומה לבית הכנסת, שיש בזה עילוי לקודש.
שלום לכבוד הרב.
ידוע שבשעת אונס, אדם יהרג ואל יעבור על רצח.
האם זה תקף לגבי תקיפה לא קטלנית? אם אדם ח"ו הוכרח לתקוף או להכות אדם אחר, כיצד ינהג?
תודה רבה
היכן צריך להיות מיקומו של הנר, האם חובה לשבת לאור הנר אף זה הדלוק בחצר?
האם חובת הדלקת הנר הינה אישית ומחייבת את האיש להדליק בנוסף לנר שהדליקה אשתו?
נשים המברכות כל אחת לעצמה למרות שכבר הודלק נר ע"י קודמותיהן, האם אין הן נוגעות באיסור "ברכה לבטלה"?
קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?
עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?
האם אדם שמתעטף בטלית, המחוייבת בציצית מדרבנן, ולא מטיל בה ציצית.
א. האם הוא מבטל מצוות עשה?
ב. האם לשתדל אותו לשים ציצית/לעגל פינה?
ג. אם הוא לא מקשיב, האם להשיך להעיר לו או להתעלם ולעבור לסדר היום?
בפרק ו הלכה יב בהלכות ייבום וחליצה נאמר הייתה היבמה ערווה על הבעל כגון שעבר או טעה ולקח את אחותו מאביו ונפלה לפני אחיו....ואם הייתה הייתה זו שהיא ערווה על הבעל מותרת ליבם...הרשות בידו שאלתי האם התכוון רבינו דווקא באותה ערווה שברישא-אחותו מאביו דווקא או לערווה מסוג אחר?!שהרי האחים כולם אחים מאב והדבר קשה ואם הרמב"ם רומז על ערווה אחרת ואן כן איזוהי?! התקשיתי בכך אשמח לקבל את תשובת הרב
ומה יהיה הדין אם התפילין השייכים לרפורמים נרכשו מגורם כשר?
הלכה היא: ס"ת שכתבו מין ישרף ושכתבו גוי יגנז, מהי הגדרת ההלכה ל"מין" והאם ריפורמים נכללים בהגדרה זו?
ומה דינו של ס"ת שכתבו כופר בתורה, האם יש להתייחס אליו כ"מין" או מעמדו שונה ויאסר לשרוף אותו ס"ת?
האם האיסור לילך בסחורה ממדינה למדינה, הוא מדין איסור שמחה או עקב היסח הדעת מהאבל?
אדם המתפרנס משחיטה בחו"ל עבור הציבור, האם נכלל במסגרת איסור זה?
מורה למוסיקה השרוי בשנת אבל על מי מהוריו, האם יאסר עליו לעסוק בהוראת המוסיקה?
שלום עליכם כבוד מורנו ורבנו
יש לי שאלה לגבי הגדרת יין מבושל לקידוש לפי שיטת הרמב"ם.
ראיתי שיטה להכנת צימוקים שבה לוקחים ענבים שלמים וחיים, וחולטים אותם במים רותחים למשך זמן קצר מאוד (בין 30 ל-60 שניות) רק כדי שייווצרו סדקים בקליפה והנוזלים יתאדו מהר יותר בשמש. הענב עצמו לא מתבשל מבפנים אלא רק עובר חליטה חיצונית, ולאחר מכן מתייבש בשמש מספר ימים.
השאלה שלי היא: אם אני לוקח את הצימוקים האלה, משרה אותם במים כדין ומפיק מהם יין צימוקים – האם החליטה המוקדמת שעברו הענבים השלמים פוסלת את היין העתידי לקידוש לדעת הרמב"ם שאוסר יין מבושל?