שאלה לי בשיטת הרמב"ם ומארי ומעולם לא מצאתי תשובה.

ידועה דעתו של מארי מהי ההרגשה המטמאה כשהיא מלווה ראיה, והיא ההרגשה שמרגישה בגופה כולל כל סוגי המיחושים וכדומה יום או יומים או יתר קודם לראיה.

השאלה היא כך: אשה שלא הרגישה, בין אם לא הרגישה רק הפעם או שמטבעה איננה רגילה להרגיש הרגשה כלשהו (למיטב ידיעתה) קודם הראיה, וראתה וכעת יצא ידם אבל נראה רק על בגדיה הצבועניים ולא על לבנים ולא על בשרה, האם באופן כזה, היא יכולה לעבור דימום זה ולעולם לא תטמא מחמת נידתה?