כיצד מפרש הרב את דברי הרמב״ם על שתיית יין והירדמות בסעודת פורים?
הרמב"ם כתב בהלכות מגילה: "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות".
וכבוד הרב ענה כבר לכמה שואלים שהדרך הנכונה להשתכר שהיא לשתות יותר משיעורו וללכת לישון כאשר חש כאב בראשו. אך במחילה מכבוד הרב, נראה שדברי הרב לא מוזכרים בדברי הרמב"ם. לכאורה משמע מדברי מורנו שההירדמות לא נובעת מרצון אישי כדברי הרמ"א, אלא משכרותו.
עיין ברבנו, הל' תפלה, יא, יז, והערת מארי, שם, מא,
בעניין גנות השכרות, לפי רבנו, ותבין מדוע פירשתי את דברי רבנו בהל' מגילה, לא כפי שפירשת, אלא כפי שפירשתי.
תכנים לקריאה נוספת
מגילת פורים לנשים
שלום לרב
אדם שקורא מגילת אסתר לאשתו בבית. מה הדין בעניין הברכות הראשונות והאחרונה? מי מברך ומה מברך. בבקשה אם אפשר לנמק את התשובות.
תודה רבה ויישר כח.
מהי רמת החיוב של הנשים בקריאת המגילה?
לדעת הפוסקים שרמת החיוב של הנשים שונה מרמת חיוב של
הלכות מגילה להרמב"ם
לק"י
1. כאשר בני כפרים מקדימים לקרוא את המגילה ביום הכניסה האם הם מקדימים גם את משלוח המנות, המתנות לאביונים וסעודת הפורים?
ב. האם הם מקדימים גם את תענית אסתר?
תודה
קריאת המגילה
שלום לרב אני גר באיזור המרכז. בשבת אתארח בירושלים וכוונתי לחזור במוצאי שבת. כיצד עלי לנהוג לעניין קריאת המגילה?
תיקון פורים: היכן משלבים את הפיוט בלי לשנות את התפילה?
הלכות מגלה וחנוכה פ"ב הל' [יז] (טז)
לק"י ו י"ה אד"ב תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
שמעתי מפי תלמיד חכמים ש״כל הפושט ידו ליטול נותנין לו״ היינו ההגדרה לסוג שני העניים שחייב לחלק להם ביום הפורים, ומאחר שחלק לשני עניים כפי ההגדרה הנ"ל אין צריך לפי קו הדין ליתן ביום הפורים למי שפושט יד (כמובן שאינו יודע פרטים על הפושט). ואף אם טרם נתן לשני עניים אין צריך ליתן למי שפושט יד כשמכוון שיתן מעות פורים לשני עניים הידועים לו שהם נזקקים באמת. לפי קו הדין האם נכונים הדברים הנ"ל?
בכ"ר
שמעיה אפל
חשש בשיית יין בפורים
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
באם יוכל כה"ר להתייחס לדברי הרב קוק אלה (מצות ראיה, עמ' צו, השמטות לסימן תרצה סעיף ב), ולחוות את דעתו בדבר ה ל כ ה ל מ ע ש ה, אשמח מאד: מה שהקשו באו"ח הובא בב"י איך הותר שכרות בפורים הא מביא לג' עבירות וכאילו עע"ז. ולע"ד י"ל עפ"ד הרשב"א דס"ל ג"כ כד' הפוסקים פקידה ממש סמוך לוסתה יוצא לדרך, ול"ק מאי' והזהרתם דהפסוק מעיד ולא תחטא שלא יארע דבר תקלה ע"י, כי המצוה מגנא, ה"נ י"ל לכל מצוה אין לחוש לתקלה, רק בכל מקום לא מצינו מצוה בזה, רק זה היום עשה ד'. עכ"ל של הראי"ה. לא הבנתי דבריו בבירור, ועכ"פ, האם ניתן לפסוק כך הלכה למעשה, להשתכר ללא חשש?
תודה רבה לכבוד הרב.
קרא את המגילה תרגום, האם יצא ידי חובה?
האם רשאי לכתוב המגילה בשפה שונה מעברית? האם זה תלוי בכתב (גופן) עברי או דווקא של אותה שפה? תרגום סימולטני ממגילה כתובה עברית לשפה זרה - האם יצאו ידי חובה?
מתנות לאביונים, הזדמנות לקיים את מצות הצדקה או שיתוף בשמחת הפורים?
מהי הגדרת מתנה לעניים דווקא ביום פורים ומה נשתנתה מתמיכה וצדקה לעניים שחובתם במשך כל השנה?
הניתן להמיר יעוד של מתנות לאביונים למצוות חשובות כגון פדיון שבויים? האם חל גם על העניים שקבלו המתנות?
מי שפושט ידו בפורים, האם יש לחקור ולדרוש ע"מ לתת לו מתנות לאביונים או ניתן להסתפק במתן פרוטה?
תספורת קומי
שלום וברכה מארי מותר לספר בפורים כיום קומי? כי מורנו הרב יוסף קאפח כתב בהלכות עבודה זרה פי"א ג', שדבר שאין לו שום איסור שלעצמו של דבר אלמלא "חוקות הגוים" וכל שאינו עושה משות חוקת הגוים ולא כדי להדמות להם להיות כמותם אין בו משום ולא תלכו.
תודה רבה וכל טוב