באיזה תנאי מועיל בדיעבד הפסק טהרה שנעשה לאחר השקיעה ולפני צאת הכוכבים?
שלום לרב
עשינו הפסק טהרה לאחר השקיעה ולפני צאת הכוכבים (בתוך 13 דקות)
האם זה בסדר בדיעבד לפי התימנים כמו אצל הספרדים?
אישתי ראתה כתם על מקום שלא מטמא , האם ראוי להימנע מיחסי אישות ואם כן כמה זמן לפי רבנו?
אם באמת הכתם נמצא על מקום לא מטמא כמו על האסלה, ולא היתה שום הרגשה כלל, אין לחשוש לכתם כזה, והאישה מותרת לבעלה.
שלום לרב
עשינו הפסק טהרה לאחר השקיעה ולפני צאת הכוכבים (בתוך 13 דקות)
האם זה בסדר בדיעבד לפי התימנים כמו אצל הספרדים?
א יצא והיה בימי הנידה שהיינו באירוע משפחתי, ועושים שם תמונות לכל המשפחה ורוצים גם שאני ואישתי נצטלם.
מה לעשות במצב כזה כשמסתכלים עלינו ורואים שאנחנו לא נצמדים ושים יד אחד על השנייה? האם אפשר להתיר במצב כזה להצמד קצת או לשים יד בעדינות כדי שלא יווצר מצב של חוסר צניעות שיבינו שאישתי נידה?
ב וחתן וכלה בשבוע הראשון שלהם שגם שם יכול להיות מצב של חוסר צניעות שידעו אם הם הצליחו בבעילת מצווה, גם אז אולי יהיה אפשר להקל כדי למנוע אי נעימות?
שלום כבוד הרב!
יאיר לנו רבנו את הדרך: אשתי ילדה לא מזמן בן זכר. רצינו לדעת מה הם דיני הטומאה בזמן זה. לפי מה שהבנתי, יולדת זכר נטמאת שבעה ימים באופן אוטומטי. לאחר מכן, אם יכולה לספור שבעה נקיים (14 ימים לאחר הלידה) היא יכולה ללכת למקוה בברכה.
אם היא ראתה דם בין זמן זה וארבעים יום לאחר הלידה, מדאורייתא מותרת היא לבעלה שאלו דמי טהרה. אך נהגו לאסור ולתהייחס לדם זה כאילו נידה, ולכן על האישה לחכות עד שייפסק הדימום ותספור עוד שבעה נקיים וללכת למקוה שנית, אך בלא ברכה מפני שטבילה זו היא מכח המנהג.
אם טעיתי, מחל לי רבי והאר את דרכי.
הרב נתן דברי ברכה והצלחה על "המדריך לנישואי קדושה וטהרה" ושאלתי היא האם הוא הולך ע"פ פסיקות רבינו?
שלום רב, חברותתי שואל וז"ל - לפי דעת רבנו (מקוות פ"ד ה"ז וכן ידועה דעת הראב"ד ) אין המקווה נכשר אלא אם יש בו בפועל יותר מעשרים סאה מי גשמים,
ולפי זה המקוואות המבוססים רק על אוצר זריעה ודאי פסולים לדעת רבנו,
השאלה היא מה דינם של המקוואות המצויים , שיש בהם גם אוצר השקה,
ודאי שמיד אחרי החורף אחרי מילוי האוצר עדיין יש בו בפועל יותר מעשרים סאה מי גשמים, אבל, אם אוצר ההשקה פתוח בזמן הטבילה (כפי שנוהגים להחמיר בזמננו בדרך כלל) מסתבר שמהר מאד מחמת תנועות המים בזמן הטבילה יתחלפו מי הגשמים
במהלך לימודי הלכות נידה ראיתי פער ניכר בין פסיקת מארי המובאת בטהרת משה (לדוג, לעניין מוך דחוק) שמקילה מאוד לעומת פסיקתו של הרב, שכותב שנהגו כך בעבר, אך בימינו יש להחמיר.
האם החומרות של הרב נובעות מכח המנהג אצל רוב עמ"יי היום?
מדוע כאן הרב לא דבק בשיטת רבנו?
האם ניתן לטבול עם לק ג'ל כאשר הוא שלם ויפה , אך כן גדל מעט ורואים בקצה רווח?
לגבי נטילת ידיים לפני מקווה, אין זה משום זלזול ועקירת התורה שאמרה שטבילה מטהרת את האשה, כאשר נוטלים לפני זה נראה כאילו המים של המקווה לא מטהרים.
שלום וברכה,
הרב התיר לטבול עם לק ג'ל שלם.
האם מבחינת הטבילה אפשר לעשות דוגמאות על הלק, כגון אבנים קטנות? נצנצים?
יש שכבות שלמות של לק מתחת ומעל הדוגמאות.
בנוסף,
אם נעשה לק ג'ל לפני הטבילה אך פתאום היה דימום בליל הטבילה והטבילה נדחתה בשבוע- הלק ג'ל אינו מושלם, האם אפשר לשים לק שקוף על כל הציפורן?
שלום עליכם מארי. מתנצל מראש על האורך והטירחה. אשמח לתשובות מפורטות עד כמה שניתן.
שאלה על עיבוי גבות בשיטת השערה.
יש לי 2 שאלות בשיטה זו:
א. כתובת קעקע – האם זה נחשב ככתובת קעקע?
ב. מה לגבי טבילה במקווה אתם?
(הרב עובדיה דן בזה בטהרת הבית ח"ג)
כיצד הרב מכריע לשיטת הרמב"ם בסוגיא הנל?
שלום הרב, ברצוני לשאול אני מעוניינת ללכת למקווה ועשיתי לק ג׳ל לפני שבוע. יש חציצה קטנה בין העור לציפורן והלק הוא נורא בהיר לא צבעוני האם אני יכולה ללכת למקווה?