רבנו כתב בהל' עבודה זרה, פרק ז, הלכה כז,
סכין של עבודה זרה ששחט בה, הרי זה מותר מפני שהוא מקלקל.
אם היתה בהמה מסוכנת, הרי זה אסורה, מפני שהוא כמתקן.
א.1. האם מותר לשחוט קרבן עם סכין כזה?
א.2. האם זה בכלל מתקן?
ב. האם בסכין זה מותר למול את הבן – האם זה בגדר מתקן? ו/או אם זה כמו שרס"ג כותב באמו"ד מאמר ג, י, ז, עמ' קמז, ולפי רבנו במו"נ, ח"ג, פרק מט, עמ' שצח, אחד מהטעמים של ברית המילה החלשת האיבר ומיעוט התשמיש.
הרי זה כמו סיכון.
ב.1. האם זה יהיה נכון לומר, שסכין של עבודה זרה – אסור למול בה מפני שהוא מתקן?
ב.2. האם ברית מילה היא תיקון הגוף או שלא תיקון במידות האדם?
אם זה במידות אז אולי כן מותר?
או שזה תיקון במידות האדם ולא תיקון הגוף?