תכנים לקריאה נוספת
חזרה בתשובה
שלום אני בתהליך של חזרה בתשובה תמיד אני הגדרתי את עצמי כבנאדם ששומר כשרות ושבת לפעמים אני כיום מתחזקת יותר ואני גרה לא במקום שהייתי רוצה להיות אבל אני אישה נשואה ובעלי מעדיף לחיות באזור שאני לא רוצה אז משהי הכירה אותי אני אישית לא התחברתי לאף אחד אבל אליה היה לי כימיה ואני מבינה שהיא עדיין לא התגיירה ואני לא יודעת מה מותר לי לעשות איתה ומה לא כמובן שאוכל ושתיה שם לא בא בחשבון היא מאוד אוהבת את העניין של שבת יש לה חברה שהתגיירה וצמה ובעלה דתי אני רוצה לדעת למרות שהחברה יותר נכון שכנה שלי בעלה יהודי והיא ובתה עדיין לא קבלו אזרחות במדינה זה אומר שמה עליי לעשות איתה על מנת שלא תפגע כי אני בחו
7 מצוות בני נח
לכבוד המארי מהם 7 מצוות בני נח אשמח לדעת את המקור ההלכתי
תודה
שתי שאלות ברמב"ם
לכבוד הרב שלום!! בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ, יט)-- לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח." - שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים), מותר הדבר? וגם, בפרק ו', הלכה יד': " טבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות, ונפלו שתיים מהן לים הגדול -- הותרו כולן, שאני אומר אותה הטבעת הייתה בכלל השתיים שנפלו. " - כיצד פוסק הרב כך?
האם הלכות פדיון שבויים חלות גם על החטופים והשבויים במלחמת שמחת תורה התשפ'ד?
את נושא פידיון שבויים כתב הרמב''ם בהלכות מתנות עניים הלכה י
איסור קיום מצוות לגויים
שלום לכבוד הרב,
בהלכות מלכים, פ"י, ה"ט כותב הרמב"ם שאסור לעכו"ם לקיים אף מצווה. הגמ' בסנהדרין נ"ט מדברת רק על שבת ולימוד תורה. לא מצאתי בנושאי הכלים את מקורו של הרמב"ם. אודה לרב אם יוכל לעזור לי. כמו כן הרדב"ז מבין שהרמב"ם אוסר דווקא שביתה לשם מצווה, ולא שביתה מקרית. כיצד מסתדר פירוש זה עם דברי רבינא בגמ' "אפילו ביום שני", וכפירוש רש"י, שלא רק הקובע יום למנוחה, אלא גם מי ששבת במקרה חייב מיתה.
תשלום עבור תורה שבעל פה, ותשלום לגוי ביום אידו
שלום וברכה מארי, מצאתי ת"ח ראוי המוצא חן בעיני, והנני רוצה שילמד את בני הצעיר, את המשנה תורה. אך אותו ת"ח מסרב ואמר שאין לו פנאי לכך. האם מותר לי לשלם לו ע"מ שילמד? 2"הר"מ פסק שאסור לשאת ולתת עם הגוי שלושה ימים לפני יום אידו, בא"י. לפיכך, אסור בימינו לסחור עם נוצרי בימים חמישי שישי וראשון. אך בשו"ע פסק שבימינו מותר לסחור שלושה ימים לפני יום אידם, מפני שאין כוונתם לע"ז אלא מעשה אבותיהם בידיהם. האם בימינו גם הרבמ"ם יסבור כך?
תודה רבה
האם רשאים להסתייע בעובד זר להכנות לפסח כולל הגעלת והטבלת כלים?
כיצד סוכה שנעשתה ע"י גוי כשרה למצוות סוכה?
לשיטת הרמב"ם ואחרים ניתן להכשיר בצקות של הגויים אף למצת מצווה. ומה עם הדרישה "לשמה"?
באלו תנאים ניתן להסתייע בגויים בשביל ביצוע רוב המלאכות לפסח כולל עשיית החרוסת?
שונות
שבוע טוב לרב האם יש בעיה לאכול פיתה דרוזית כאשר ידוע כי כל המצרכים כשרים? האם זה משנה איפה אתה - למשל באמצע טיול בלי מקום שיש בו היכן לקנות אוכל?
תודה