זוהר
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול את הרב באופן אולי הפוך נקרא לזה בעצם מדוע למה כן להכניס את הזוהר לתוך התפילה והמנהגות שלנו. האם יש ערך בלהוסיף על המסורת והמנהג כשזה דבר טוב ונכון או שמא לא ונכון יותר לשמר?
ולגב הלכה מהו הכלל, מתי אנו כן נפסוק כשו"ע? והאם דווקא או שמא כפוסק אחר?
תודה רבה לכבוד הרב.
לאבותינו היתה מורשת עתיקה תלמודית, ברובה תואמת את משנת הרמב"ם, עוד לפני שהתוודעו והתחברו למשנת הרמב"ם. לפני כ 800 שנה הגיעו ספרי דפוס לתימן, זוהר, סידורי תפילה בנוסח ספרד והשו"ע.
ואלה חדרו אט אט למנהגי אבותינו, בתפילה ובחי היום יום, מי ברב ומי במועט. בספרים תימניים רבים בצנעא, במידה מסוימת היו שאימצו יחסית יותר, שאמי והיו שקלטו יחסית באופן מבוקר בלדי, מהרי"ץ. לכן כל אחד ינהג לפי מנהג אבותיו או לפי רבו.
תכנים לקריאה נוספת
רמב"ם בהלכות תשובה - המשך
שאלתי את הרב בנוגע לרמב"ם על הגזירה והבחירה של המצרים והרב ענה שמאחר ומדובר שהגזירה האלוקית לא חלה על מישהו באופן אישי, הרי האדם שעשה מה שעשה, עשה בבחירה מוחלטת. מה שאני לא מבין הוא, שאם כל המצרים וכל הגויים כולם היו בוחרים בטוב, והלא עקרונית הם יכלו כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבחור בטוב, אז איך הייתה מתקיימת הגזירה, ואם נאמר שאחד מהם לפחות היה מוכרח לעשות הרע הרי אין לו בחירה. נכון שהגזירה אינה חלה על מישהו מסויים, אבל לכאורה היא מונעת את האפשרות שכולם בלי יוצא מן הכלל יבחרו בטוב וזוהי שלילת הבחירה.
תכליתיות של האדם
שלום כבוד הרב כל כך אני נהנה מהתשובות שענית לי על שאלות על החיים אני מאוד אשמח אם תוכל להמשיך לענות לי תשובות כאלו
1) חז"ל אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא... זה נשמע כאילו החיים רעים ועדיף לא להוולד, לא? ככה אני לפעמים מרגיש והאמרה הזאת כאילו תומכת את ההרגשה שלי, דבר שנראה לא מתאים ליהדות
קדושתם של ארץ ישראל ירושלים ומקום המקדש במשנת הרמב"ם וריה"ל
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
ביקור רבינו הרמב"ם ז"ל בא"י
לק"י
הרב מארי ד"ר רצון ערוסי שלום,
ברצוני לשאול את הרב, אודות הציטטה בספר חרדים הנוגעת לביקורו של רבינו הרמב"ם ז"ל בא"י :
התקשורת
מחד נאמר "התקשורת, בעוונותינו הרבים מגלה כל דבר", אך מאידך נראה שטוב עשתה כי "השופטים אכן דנו תוך ניגוד עניינים". אם כן למה מעשה אנשי התקשורת לא נחשב כהגון במקרה הנדון?
מחלוקת בדין מקובל
1 לפי הרמב"ם בהקדמתו למשנה, אין מחלוקת דינית בהלכה מקובלת ממשה, וכשיאמר אדם כך קיבלתי אין לחלוק עליו.
ונראה של"ט אבות מלאכה הן הלכה למשה מסיני (מכילתא ריש ויקהל; שבת ע.).
לעומת זאת בגמ' שבת ע"ה: נאמר שר' יהודה מוסיף את השובט ואת המדקדק כלומר ישנן מ"א מלאכות לדבריו.
(וכן בגמ' עד. משמע שרק לפי רבי ישנן ל"ט מלאכות, שהרי רבא מעמיד את המשנה כרבי כדי להסביר למה לא הוסיפו 'כותש' לאבות המלאכה כדי לא לעבור את המנין ל"ט).
אם כן מצינו מחלוקת בדבר מקובל.
2 אם הבנתי נכון, תשובתכם היא: