זוהר

שאלתי את הרב בנוגע לרמב"ם על הגזירה והבחירה של המצרים והרב ענה שמאחר ומדובר שהגזירה האלוקית לא חלה על מישהו באופן אישי, הרי האדם שעשה מה שעשה, עשה בבחירה מוחלטת. מה שאני לא מבין הוא, שאם כל המצרים וכל הגויים כולם היו בוחרים בטוב, והלא עקרונית הם יכלו כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבחור בטוב, אז איך הייתה מתקיימת הגזירה, ואם נאמר שאחד מהם לפחות היה מוכרח לעשות הרע הרי אין לו בחירה. נכון שהגזירה אינה חלה על מישהו מסויים, אבל לכאורה היא מונעת את האפשרות שכולם בלי יוצא מן הכלל יבחרו בטוב וזוהי שלילת הבחירה.

שלום כבוד הרב כל כך אני נהנה מהתשובות שענית לי על שאלות על החיים אני מאוד אשמח אם תוכל להמשיך לענות לי תשובות כאלו
1) חז"ל אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא... זה נשמע כאילו החיים רעים ועדיף לא להוולד, לא? ככה אני לפעמים מרגיש והאמרה הזאת כאילו תומכת את ההרגשה שלי, דבר שנראה לא מתאים ליהדות

לק"י
הרב מארי ד"ר רצון ערוסי שלום,

ברצוני לשאול את הרב, אודות הציטטה בספר חרדים הנוגעת לביקורו של רבינו הרמב"ם ז"ל בא"י :

מחד נאמר "התקשורת, בעוונותינו הרבים מגלה כל דבר", אך מאידך נראה שטוב עשתה כי "השופטים אכן דנו תוך ניגוד עניינים". אם כן למה מעשה אנשי התקשורת לא נחשב כהגון במקרה הנדון?