למה מתכוונים חז״ל בשאלות על ״מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור״?
שלום הרב , רציתי לידע מהו באור הגדר של הדברים שאין לעסוק בהם
במה לפנים ומה לאחור מה למטה ומה למעלה ?
תודה רבה.
יש הבריאה ויש הבורא.
לפנים הבורא אחרי הבריאה, מעל לבריאה ומתחת לבריאה.
אלה הן שאלות בעניין הבורא, הקב"ה, ענייני האלוקות.
ובענייינים אלו אסור לו לאדם להתמודד בינו לבין עצמו, אלא רק עם גדול שמלמדו הוא לבדו, אם הוא ראוי לכך.
תכנים לקריאה נוספת
האם דימה הרמב״ם לימוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה למעדנים?
כבוד הרב,
הרמב"ם דימה לימוד ידיעת האיסור וההיתר לאכילת בשר ולחם, ואמר שלימוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה גדול יותר. האם הרמב"ם כתב במקום אחר שיש לדמות אותם לימודים לאכילת מעדנים ומתוקים?
תודה
מה היחס לחסידות חב״ד, למפעל השליחות ולמשיחיות סביב הרבי?
שלום כבוד הרב,
התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו.
מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות.
אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים.
כיצד מתיישבת ההשגחה במגילת אסתר עם הבחירה החופשית לפי הרמב״ם?
הרב אמר שהשתלשלות המאורעות במגילה הוכתבו על ידי הקב"ה. האם אין זה נוגד את דעת הרמב"ם שסובר בחירה חופשית לכל ועולם המונהג ע"פ חוקי הטבע.
https://www.youtube.com/live/OFr8zlOT3V4?si=PdZ5CLj-RDRXdfAw
כיצד לימוד הקבלה והזוהר מתיישב עם ייחוד ה׳ לפי הרמב״ם?
לכבוד הרב רצון ערוסי,
נשאלת באתר במפורש על לימוד הקבלה וספר הזוהר, והשבת: ״כלל גדול הוא, שכל לימוד חכמת קודש, שיש בה סתרי תורה, לא ילמד אדם, אלא לאחר שמילא כריסו בבשר ויין״, ובהמשך כתבת שמי שהגיע לדרגה הראויה ״עליו ללמוד… מפי יודעי חן באמת״ (אתר נצח ישראל, ״קבלה - ספר הזוהר״).
ואני שואל: כיצד דווקא אתם, ההולכים בדרכו של רבנו הרמב״ם, לא מתעבים את אלו התכנים שבספרות הקבלה והזוהר, כגון הספירות, הפרצופים, זעיר אנפין וכיוצא בהם? למה לכם לתת לתכנים אלו מקום ולגיטימציה, ואף להציג את לימודם כחכמת קודש?
כיצד לתרגם ״אעתקאד״ באיגרות הרמב״ם: דעה, אמת או אמונה?
שאלה:
שלום הרב העברית שלי קצת גרוע. אני מארצות הברית. למדתי איגרות הרמב"ם (שילת) עמוד תעט ולא היבנתי מה רב שילת אומר בהערה. האם הוא אומר שלפי רמב"ם המילה "דעה" = אפשר מה שקיבל ממסורה או קבלה ולא צריך עיון שכלי. והוא חולק על רב קאפח שאומר למורה א:נ שדעה צריכה עיון. לא יודע אם אני נכון. אבל באיגרת -הרמב"ם מפורש שאמונה שקבל מקבלה או מסורה לא ידיעה! גם משמע ממורה א:נ. כאשר למדתי את האיגרת חשבתי שרמב"ם רק אומר איפה תהיה מהמקור של האמונות אבל הוא לא מגדיר את המלה דעה-אמונה. מה הרב חושב?
תשובה:
לצערי, אין לפניי את האגרות בהוצאת ובתרגום הרב שילת
האם קדושה, טומאה וטהרה הן תכונות של הדבר עצמו לפי הרמב״ם?
שלום לכת"ר.
האם מושגי הטהרה, הטומאה והקדושה לדעת רבנו הם מושגים הכרתיים (תלויים במחשבת האדם) ואינם כוח הקיים במציאות?
לדוגמא קדושת ספר תורה וקדושת ארץ ישראל, כתפיסה מחשבתית על חשיבות ספר תורה וא"י שצריכה להיות באדם ולכן נקראים קדושים? או שיש כוח קדושה שקיים בעצם ספר תורה או באדמה. וכן לענייני הטהרה כמצורע, זב, נידה וכד'...
בתודה מכת"ר.
אחרי הבחירות — פעילות מושכלת ותפילה לממשלה נבונה
כיצד מתמודדים באמונה עם אובדן בת שנרצחה בשבעה באוקטובר?
אדם שהולך כפרה על עם ישראל – למה הלך?
אנחנו ובתנו הי"ד עושים ועשינו חסד, למה הלכה? הרי אנחנו טובים.
מה לגבי תחיית המתים?
מדוע הרמב״ם מפרש סיפורי ניסים באגדות כמשלים אף שהוא מאמין בניסים?
שלום הרב
הרמב"ם מאמין בניסים בהרבה כתבים שלו. השאלה היא למה הוא חייב להבין דברי אגדה שיש ניסים כמשלים כמו שהוא כותב בהקדמה לחלק
מדוע משה לא נכנס לארץ אף שיום הכיפורים כיפר לו?
מדוע משה רבינו לא נכנס לארץ ישראל בעוון מי מריבה, הרי החטא היה אחרי פטירת מרים הנביאה בחודש ניסן. עבר יום הכיפורים ומשה נפטר בחודש אדר.
הרי בוודאות שמשה רבנו עשה תשובה ונתכפר לו ביום הכיפורים. אם כן, מדוע לא נכנס לארץ בגלל אותו חטא?