מה פירוש ״בכל דרכיך דעהו — אפילו בדבר עבירה״ בפירוש הרמב״ם למשנה?
אשמח להבין לגבי מה שכתב הרמב"ם משנה ברכות ט ה:
הרמב"ם כותב בספרו מלות ההגיון, ששם משותף שיתוף מוחלט היינו מילה זהה עם שתי משמעויות שונות ללא קשר אחת לשניה כמו המילה "עין" שהיא גם אבר הראיה וגם עין המים. שאלתי היא א"כ מדוע נקראים שיתוף מוחלט הרי אין ביניהם שום קשר?
הכוונה שמלה מסוימת משותפת לשני עניינים, משתמשים בה במשמעות א', ומשתמשים בה גם למשמעות ב'.
אשמח להבין לגבי מה שכתב הרמב"ם משנה ברכות ט ה:
לק"י י"ז כסלו תשפ"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בבראשית רבה "*ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה וגו'* מה ראה יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת אלא צפה יעקב שהגליות עוברות משם לפיכך קברה שם שתבקש עליהם רחמים הה"ד רחל מבכה על בניה וגו' כה אמר י"י מנעי קולך מבכי וגו' ויש תקוה לאחריתך וגו'" (פרשה פב, י, ובעמ' 988 במהדורת טהעאדאר-אלבעק). ובענין-נוסח דומה במאור האפלה עמ' קנד וכן במקורות שציין אליהם מארי שם בהע' 7.
לכבוד מו"ר שליט"א
במספר מקומות רומז מארי בהערותיו ל"ברקים שפגעו בקברות הרשעים ותיקד עד שאול תחתית וכבר אירע כיוצא בזה בימינו" ולא הבנתי למה הוא מתכוון. אשמח לביאור דבריו.
תודה רבה.
שלום כבוד הרב,
התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו.
מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות.
אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים.
אדם שלומד בכולל, ואינו רוצה לקבל כסף מהלימוד, אבל הכולל בכל אופן משלם כי כך הוא הנוהל אצלם.
מה כדאי לעשות?
- להחזיר את הכסף לכולל (דבר שהם מעוניינים)
- או לתת הכסף לצדקה לאנשים שצריכים, לכאורה, יותר ממה שהכולל צריך.
שלום,
1 האם הרב קאפח הכיר את התרגומים לאנגלית של הספרים שהוא תרגם?
למשל את תרגומו של שלמה פינס למורה נבוכים?
2 בנוסף מי הוא הרש"ה המוזכר בהערותיו של הרב קאפח לספר הנבחר באמונות ודעות של רס" ג?
תודה רבה!
אריה
כנהר שלום,
א. מה יותר חשוב ללמוד לפי רבנו- פיזיקה או ביולוגיה?
ב. האם מותר ללמוד מקצועות אלו ודומיהם בבית הכסא?
התקשיתי בדברי הרמב”ם במורה ח”ג פכ”ו, שמבאר שלכל מצווה יש תכלית, אבל לא בפרטי המצווה, ודווקא אין לחפש לפרטי המצווה תכלית, והבנתי מלשונו שאין לחפש משום שאין מנוס מלבחור דרך אחת, ולכן אין לשאול למה לא את האפשרות השניה וכו’
ולא הבנתי למה לבחור דרך אחת, תשאיר הכל פתוח, כגון שציוותה תורה דווקא כבש בן שנתו, שתאמר גם כבש וגם שעיר,
שלום הרב
למדתי שהברכות של טובת עולם הזה לפי הלכות תשובה פרק ט רק לציבור ולא ליחיד. הראיה כי הלשון בפרק לשון ציבור כלל. אבל ראיתי במאמר תחיית המתים (שילת עמוד שע שורה 10) שזה גם ליחיד. מה הרב חושב?
שלום הרב
בהלכות תלמוד תורה א:ז רבינו מתיר לקחת רב ללמד בשכר אף על פי שהוא אוסר את זה. השאלה היא למה זה מותר ללמוד אצלו למה זאת לא חיסרון בחיוב שהרב צריך להיות דומה למלאך
שלום לכבוד הרב,
לדידו של רבינו הרמב"ם, חכמת הטבע (פיסיקה) וחכמת האלוהות (מטאפיסיקה) הינם דברי תורה לכל דבר, כידוע.
נשאלת השאלה, האם מותר להרהר בהן או לקרוא בהן בבית הכסא או בבית המרחץ?
יישר כח
הרמב"ם כותב בספרו מלות ההגיון, ששם משותף שיתוף מוחלט היינו מילה זהה עם שתי משמעויות שונות ללא קשר אחת לשניה כמו המילה "עין" שהיא גם אבר הראיה וגם עין המים. שאלתי היא א"כ מדוע נקראים שיתוף מוחלט הרי אין ביניהם שום קשר?