מדוע הרמב״ם מתיר ללמוד אצל רב הנוטל שכר על הוראת תורה?
שלום הרב
בהלכות תלמוד תורה א:ז רבינו מתיר לקחת רב ללמד בשכר אף על פי שהוא אוסר את זה. השאלה היא למה זה מותר ללמוד אצלו למה זאת לא חיסרון בחיוב שהרב צריך להיות דומה למלאך
שלום לכבוד הרב,
לדידו של רבינו הרמב"ם, חכמת הטבע (פיסיקה) וחכמת האלוהות (מטאפיסיקה) הינם דברי תורה לכל דבר, כידוע.
נשאלת השאלה, האם מותר להרהר בהן או לקרוא בהן בבית הכסא או בבית המרחץ?
יישר כח
כשלומד רק את המדע שבהם, אפשר באותם מקומות.
אבל כשקושר את המדע עם האלודות, וכך צריך להיות - לא באותם מקומות.
שלום הרב
בהלכות תלמוד תורה א:ז רבינו מתיר לקחת רב ללמד בשכר אף על פי שהוא אוסר את זה. השאלה היא למה זה מותר ללמוד אצלו למה זאת לא חיסרון בחיוב שהרב צריך להיות דומה למלאך
אשמח לדעת האם לדעת הרמב"ם מותר לאברכים ללמוד בישיבה ולקבל שכר?
שלום וברכה.
אני אברך ההוגה בתורתו של הרמב"ם ומחבר ספר הלכה.
לאחרונה הציעה לי אישה נוצרייה סכום כסף גבוהה של 600 אלף ש"ח על מנת שהדבר יהיה לה לזכות ותחלים מהמחלה.
רציתי לשאול האם על פי הרב קאפח יש צד היתר לקחת את הכסף במידה ואני אלמד אותה את יחוד האל ואעמיד אותה על דת האמת - הדבר יכול למנוע ממני ביטול תורה ולגרום לכך שאוכל סוף סוף לקנות בית.
אולי בכל זאת יש דרך להתיר היות והדבר נעשה בצנעה או שאולי יש פיתרון אחר - בכל זאת, מדובר בהזדמנות יוצאת דופן...
תודה רבה.
לכבוד מו"ר שליט"א
במספר מקומות רומז מארי בהערותיו ל"ברקים שפגעו בקברות הרשעים ותיקד עד שאול תחתית וכבר אירע כיוצא בזה בימינו" ולא הבנתי למה הוא מתכוון. אשמח לביאור דבריו.
תודה רבה.
שלום וברכה,
אני מבקש להבהיר נקודה חשובה לגבי דרכו של מארי יחיא קאפח (מארי הישיש) והיחס לספרות הקבלה.
מהי דרכנו בהלכה ובהשקפה: האם ללכת אחר הקבלה או אחר דרכו של מארי הישיש שהתנגד לה? מה הייתה דעתו של מארי הישיש בנושא, ולמה הוא הפנה לספר הזוהר? מדוע כמעט ולא מתייחסים באתר לדרכו של מארי הישיש – למה נשכחה או מושמטת מהדיון?
אשמח למענה מפורט.
תודה מראש.
אשמח להבין לגבי מה שכתב הרמב"ם משנה ברכות ט ה:
לק"י י"ז כסלו תשפ"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בבראשית רבה "*ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה וגו'* מה ראה יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת אלא צפה יעקב שהגליות עוברות משם לפיכך קברה שם שתבקש עליהם רחמים הה"ד רחל מבכה על בניה וגו' כה אמר י"י מנעי קולך מבכי וגו' ויש תקוה לאחריתך וגו'" (פרשה פב, י, ובעמ' 988 במהדורת טהעאדאר-אלבעק). ובענין-נוסח דומה במאור האפלה עמ' קנד וכן במקורות שציין אליהם מארי שם בהע' 7.
הרמב"ם כותב בספרו מלות ההגיון, ששם משותף שיתוף מוחלט היינו מילה זהה עם שתי משמעויות שונות ללא קשר אחת לשניה כמו המילה "עין" שהיא גם אבר הראיה וגם עין המים. שאלתי היא א"כ מדוע נקראים שיתוף מוחלט הרי אין ביניהם שום קשר?
1 שלושה מושגים שאני נתקל בהם הרבה. רוצה לדעת פירושם עפ"י הרמב"ם.
א חרב הלהט המתהפכת
ב חשמל כעין חשמל
ג כף רגל עגל
אם אפשר לפשט אותם.
2 אמי מורתי ע"ה היתה מבשלת את התבשיל הראשון לאבלים, סיר של ביצים ועדשים. וסיר גדול של מרק עוף תימני.
האם מותר לאבלים לאכול אחרי ביצים ועדשים מרק עוף?
התקשיתי בדברי הרמב”ם במורה ח”ג פכ”ו, שמבאר שלכל מצווה יש תכלית, אבל לא בפרטי המצווה, ודווקא אין לחפש לפרטי המצווה תכלית, והבנתי מלשונו שאין לחפש משום שאין מנוס מלבחור דרך אחת, ולכן אין לשאול למה לא את האפשרות השניה וכו’
ולא הבנתי למה לבחור דרך אחת, תשאיר הכל פתוח, כגון שציוותה תורה דווקא כבש בן שנתו, שתאמר גם כבש וגם שעיר,