כיצד נוהגים בנוסח התפילה ובפסיקה כרמב״ם מול השולחן ערוך?
שלום הרב רציתי לשאול מספר שאלות
1 האם מותר להעביר ספרי קודש בשירותים תחת כיסוי היות והדרך האחרת ארוכה יותר?
2 מה הרב חושב על סידור ארץ ישראל מין הגניזה הקהירית הרי גם הוא ממטבעות שטבעו חכמים ?
3 איך לפסוק הלכה מהרמבם במקום שהשוע אינו סובר כן ?
4 מדוע אין פוסקים כהירושלמי ?
תודה רבה
1 לא.
2 אין לשנות מהנוסח שבידינו.
3 הרמב"ם קדם לשו"ע.
4 כי נתפשטו דיני התלמוד הבבלי ומנהגיו בקרב העם חוץ ממקרים אחדים.
תכנים לקריאה נוספת
שאלות לפי הרמב"ם
1) מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל פוסק ביביע אומר (חלק ד), שמותר לבקש מהנפטר שיליץ טוב בעדנו (וככה ראיתי גם בסרטון שבו נפגשת עם הרב עובדיה, ושם הוא אמר/ביקש שהנפטר, כלומר מהרב קאפח זצ"ל, שיתפלל לפני הקב"ה על משפחתו היקרה וכו'). שאלתי היא, היות ומכיוון שמקובל היום לבקש על קברי צדיקים שהצדיק יליץ טוב בעדנו ויתפלל עלינו לפני הקב"ה וכו', איך זה מתיישב עם עיקר האמונה החמישי של הרמב"ם שאסור לעשות אמצעי בינינו לבין הקב"ה?
מה פירוש עניית קדיש בכל כוחו, וכיצד מבאר הרב קאפח את ברייתת הכלאיים?
שלום הרב
א. מה הכוונה בהלכות תפילה פרק ט הלכה א, לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחן?
ב. בספר זרעים פרק ז הלכה יז מפרש מארי שלרבינו לא היה בנוסחת התוספתא "וחייב באחריותה" ולכן מסביר שמדובר בכרם ושדה של אחד. הכיצד זה מסתדר עם מה שנאמר בבא קמא דף ק. וק: שמביאים תוספתא זו ולומדים מהמילים וחייב באחריותה דינא דגרמי? כלומר במפורש הגמרא טוענת שהמילים האלה כן בנוסח בניגוד למה שאומר מארי.
בתודה מראש
האם הניעור בלילה מברך שלא עשני גוי, עבד ואישה עם שחר?
שלום הרב רצון ערוסי הי"ו,
האם יברך ברכת שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אישה, וגומל חסדים טובים אם היה ער בלילה? ומה הדין אם נימנם?
מדוע לא יברך אותם?
תודה הרב רצון.
קריאת שמע ערבית
שלום לכבוד הרב
בסידור שיח ירושלים בדיני קריאת שמע על המיטה כתוב " הנוהגים להתפלל קודם השקיעה קורין על המיטה קריאת שמע כולה"
1) האם לא צריך לתקן ולכתוב " הנוהגים להתפלל קודם צאת הכוכבים קורין על המיטה קריאת שמע כולה"?
2) מי שקרא קריאת שמע בין השמשות כלומר בין השקיעה לצאת הכוכבים האם יצא ידי חובה או לא?
תודה רבה לרב.
התייחסות הרב לפסק הלכה השולל הערה לקורא בתורה
לק"י.
לכבוד הרב שלום.
מאמר שמפרסם הרב יונתן רזיאל ממעלה אדומים, בשנתון החדש של "תחומין" היוצא על ידי מכון צומת, הוא פוסק כי אין לגעור בקורא גם אם יטעה בקריאת התורה, אפילו אם השמיט אותיות וודאי אם טועה בניקוד ובטעם.
זאת, מכיוון שפגיעה בבעל קורא היא עבירה על איסור תורה של הלבנת פנים והקריאה בתורה לפי רוב הפוסקים הינה מדרבנן.
עוד הוא כותב כי שאל את ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, הרב נחום רבינוביץ', והרב אמר שיש לדחות את קריאת התורה שהיא מדרבנן מפני איסור הלבנת פנים שהיא מדאורייתא.
מדוע אין אומרים תהילים ומשניות בבית קברות: טומאה או לועג לרש?
בהלכה היומית יב באב אמר הרב שבאמירת משניות ופסוקים
לי קברים יש בזה משום לועג לרש. והרי לדעת מארי לא
האיסור הוא משום שבית עלמין הוא מקום טומאה. זה מופיע
בשו"ת הריב"ד. אם יורשה לי לשאול האם הרב חולק על מארי
בעניין הזה או שגם לדעת הרב אין עניין של לועג לרש בבית
עלמין
כיצד נוהגים בתפילה, בברכות ובמועדים לפי מסורת תימן והרמב״ם?
א. חזן שהתחיל קדיש ואני עומד האם אוכל לשבת אפילו מיד או שאצטרך לחכות עד אמן יש"ר.
ב. אם יצא שהתפללו תפילה אחת האם צריך להקדים ג' תיבות לפני החזן בשביל לענות אמן וכדעת מהרי"ץ, או שצריך להגיד תמיד מילה במילה עם החזן ולא לענות אמן מחשש להפסק וכעונה אחר ברכותיו שהוי דבר מגונה כדעת מארי יוסף קאפח.
ג. האם סוף זמן קריא"ש להרמב"ם הוי כמו המג"א או כמו הגר"א, כי מצאנו דיוקים ברמב"ם לכאן ולכאן.
תפילה
לק"י
שלום כבוד הרב,
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתחילים שחרית של שבת בתשע בבוקר. בשל השעה המאוחרת לא מספיקים לומר שמע בזמנה (התפילה נאמרת בזמנה)
אני נוהג לקום מוקדם ולומר בביתי פסוקי דזמרה ושמע וברכותיה בזמנה.
האם עלי גם להתפלל בבית ע"מ להסמיך גאולה לתפילה או שמא עדיף להתפלל בציבור?
בברכה