הרמב"ם כותב במשנה תורה בסוף הלכות שמיטה ויובל: 
ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את י"י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך י"י חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך. 
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. 
ויש רבים שמדייקים מן ההלכה הזו שבחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד התורה פטורים מן הגיוס לצה"ל. וראיתי שכתב מארי יוסף קאפח זצ"ל בפירושו לרמב"ם שם:
ואיני רוצה להאריך בכוונת רבנו כאן, כדי שלא ליתן פתחון פה לעקושי הלב נפתלי המחשבה, נעדרי הדעת.
ואם כן שאלתי לרב,
א.    האם לדעת כת"ר שליט"א אפשר להוכיח מהלכה זו שאכן ישנו פטור לגיוס לבחורי ישיבות? 
ב.    אם כן, מדוע לא הביא זאת הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות?
ג.    אם כן, מדוע נאמר: "כל איש ואיש מכל באי עולם", כך שמשמע שמדובר אפילו על גויים?
ד.    אם לא, האם הרב חושב שאכן בחורי ישיבות חייבים כולם בגיוס לצה"ל?
ה.    וכן, אם הרב חושב שבאופן כללי בחורי ישיבות צריכים להתגייס לצה"ל, האם ישנם בחורים יחידי סגולה שהם פטורים לגמרי, ואם כן מה צריך להיות המינון של זה?
ו.    האם הרב יודע מה הייתה דעתו של מארי קפאח לעניין גיוס בחורי ישיבות לצה"ל, ומה חשש שיקחו מהפירוש של שיטתו ברמב"ם שבעקבות כך החליט שלא לכתוב?
ז.    ישנם אומרים שבאופן כללי הרמב"ם מסיים כל ספר בדברי אגדה ודברים אלו אינן להלכה כלל, האם הדבר נכון?
ח.    בהמשך לסעיף ד', האם הרב חושב שיש טעם שיש למנוע בחורים להתגייס לצבא מחשש שיתקלקלו בצבא?
ט.    וכן, האם יש טעם למנוע מבחורי ישיבה להתגייס לצה"ל כאשר ישנן פקודות של צה"ל שלא כפי דיני התורה, ולא תמיד מסכנים את חיילי צה"ל באופן מוצדק, או שמלחמת מצווה קיימת גם בצה"ל?