שימוש בשבת באמצעים אלקטרוניים וחשמליים חלק ב

בהפעלת מכשיר חשמלי שיש בו חימום גוף מתכתי כגון נורת להט הרי שיש בהפעלת המכשיר איסור תורה משום שחימום מתכת אסור מדאורייתא כפי שכתב רבינו בהלכות שבת פרק ט' הלכה ו':

ו  המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא, או המחמם את המתכת עד שתיעשה גחלת--הרי זה תולדת מבשל. 

השאלה שנדון בה היום היא האם יש איסור בהפעלת זרם חשמלי בשבת שלא גורם לחימום של מתכת.

במסכת שבת דף נא עמוד ב' נאמר:

ואין מרזקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש:

מבאר רש"י את הטעם לאיסור השלג:

כדי שיזובו מימיו - משום דקא מוליד בשבת ודמי למלאכה שבורא המים האלו:

כלומר מדברי רש"י משמע שיש איסור של מוליד דבר חדש בשבת מדרבנן משום שזה דומה למלאכה. ולכן לכאורה יש איסור חשמל בשבת מדין מוליד שבאמצעות הזרמת החשמל, האדם מוליד דבר חדש בכלי, אם למאור ואם לפעולה אחרת אף שאין הבערה של גוף מתכת.

אולם רבינו נתן טעם אחר לאיסור לריסוק השלג משום שזה דומה לסוחט, כפי שכתב בהלכות שבת פרק כא הלכה י"ג:

יג  כבשין ושלקות שסחטן--אם לרכך גופן, מותר; ואם להוציא מימיהן, אסור.  ואין מרסקין את השלג, שיזובו מימיו; אבל מרסק הוא לתוך הכוס, או לתוך הקערה.  השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום--אם מחוסרין דיכה, אסור לו לגמור דיכתן בשבת; ואם מחוסרין שחיקה ביד, מותר לו לגמור שחיקתן בשבת.  לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ הפרור בתוך הקדירה בשבת, אחר שמורידין אותה מעל האש.

ולכן אין לפי רבינו איסור מוליד בשבת. מסקנה זו עולה גם מדיני הוצאת אש ביום טוב, שם כתב רבינו בהלכות יום טוב פרק ד' הלכה א':

א  אין מוציאין את האש:  לא מן העצים, ולא מן האבנים, ולא מן המתכות--כגון שחוככין אותן זו בזו או מכין זו בזו, עד שתצא האש; וכן הנפט החד ביותר שהוא כמים, שמנידין אותו עד שידלק; או כלי זך קשה או זכוכית מלאה מים, שמניחין אותה כנגד עין השמש עד שיחזור נוגהה לפשתן וכיוצא בו וידלק.  כל זה וכיוצא בו אסור ביום טוב, שלא הותר ביום טוב אלא להבעיר מאש מצויה; אבל להמציא אש אסור, שהרי אפשר להמציא אותה מערב יום טוב.

רבינו שינה מלשון התלמוד ששם כתוב שאסור להוליד אש חדשה ביום טוב, כי לפי רבינו אין איסור של נולד בשבת או ביום טוב אלא ביום טוב יש מדין מוקצה ולכן אין עצם המצאת הדבר החדש אסורה, אלא מפני שניתן היה לעשות את המלאכה מבעוד יום.

מקור נוסף הוא שאין איסור של מוליד ריח לפי מה שכתב רבינו בהלכות יום טוב פרק ד' הלכה ו':

ו  אין מעשנין בקטורת ביום טוב, מפני שהוא מכבה--ואפילו להריח בה; ואין צריך לומר לגמר את הבית ואת הכלים, שהוא אסור.  ומותר לעשן את הפירות כדי שיוכשרו לאכילה, כמו שמותר לצלות בשר על האש.  וממתקין את החרדל בגחלת של מתכת--אבל לא בגחלת של עץ, מפני שהוא מכבה.  ואין מכבין את העץ, כדי שלא תתעשן הקדירה או הבית.

ומורי באר בהערה יד:

אולם לכאורה משמע מדברי רבינו בסוף פרק ד' שיש איסור מוליד חום. שהרי כתב בהלכה ו':

ו  מניחין מיחם על גבי מיחם בשבת, וקדירה על גבי קדירה, וקדירה על גבי מיחם, ומיחם על גבי קדירה; וטח פיהם בבצק:  לא בשביל שייחמו, אלא בשביל שיעמדו על חומם--שלא אסרו אלא להטמין בשבת; אבל להניח כלי חם על גבי כלי חם, כדי שיהיו עומדין בחמימותן--מותר.  אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר צונן, על גבי כלי חם, בשבת--שהרי מוליד בו חום בשבת; ואם הניחו, מבערב--מותר, ואינו כטומן בדבר המוסיף.

אולם מורי מבאר שאיסור הוא מדין מטמין. להלן דברי מורי בהערה:

ניתן לשער שרבינו יענה על טעמו של רש"י שאין אנו מוסיפים איסורים בשבת שאין מקורם בל"ט אבות מלאכה ולכן אין מטעם זה לאסור דין של מוליד בשבת.

מכון צומת יצרו מכשירים שעובדים על מצב שבת בו יש זרם תמידי במכשיר והאדם גורם רק להעצמת הזרם במכשיר שאז אין איסור מוליד גם לפי רש"י כי יש תמיד זרם במכשיר.

ונראה שלפי רבינו גם ללא מצב שבת אין איסור בשבת משום שאין איסור מוליד בשבת.

ויש עוד לדון האם יש בהפעלת החשמל איסור מדין מכה בפטיש.

במכה בפטיש יש 2 מרכיבים: השלמת המלאכה והתקנת הכלי לשימושו, כפי שבאר מורי בפרק ג' הלכות שבת הלכה ב' הערה ה':

כלומר מכה בפטיש אינו מהווה "סל" לכל המלאכות, כי כפי שביאר הרב עובדיה יוסף ז"ל שאין מכה בפטיש באוכלין, אלא ב-2 הגדרים של: השלמת מלאכת הכלי והתקנתו לשימוש.

ולכן אין בהפעלת חשמל במכשיר חשמלי שאין בו הבערה, איסור של מכה בפטיש בשבת כי אין בהפעלת הזרם השלמת מלאכת הכלי או הכשרתו לשימוש.

לסיכום – להלכה ולא למעשה נראה שלפי שיטת רבינו אין איסור בהפעלת מכשיר חשמלי שאין בו הבערה של גוף מתכת.