דילוג לתוכן העיקרי

זרקא בתרגום ההפטרה

לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו כידוע ישנו סימן לזרקא ומנגינה מסולסלת, בתרגום ההפטרה. שאלותיי:
1) מה תפקידו? האם הוא בא להדגיש נושא מסוים? האם ישנה חוקיות במתן הזרקא?.
2) שמעתי מיוצאי ודעה ומהאצר אשר בתימן, שלא היתה להם מסורת בזרקא זו בתרגום ההפטרה ולא נהגו בה. ולפיכך האם ישנה מסורת קדומה ליוצאי צנעא וסביבותיה? בברכה וכבוד רב ב"ר

גרימת תאונה

שלום לרב
אדם שחנה בניגוד לחוק ולמשל חנה על המדרכה וחסם את הראות של הנהגים שנוסעים וכתוצאה מכך נגרמה תאונת דרכים. או אדם שחנה ליד אדום לבן ולכן גרם לסטיית הרכבים מהמסלול וכתוצאה מכך נגרמה תאונת דרכים. האם מדין תורה יש אפשרות לחייב את האדם הזה בתשלומי הנזק או בחלקם?
תודה רבה.

עבודה וטיפולי פוריות

שלום רב. אני בטיפולי פוריות כבר זמן רב. כמו כן אני עובדת בשירות הציבורי, וככזו אני זכאית לימי מחלה מיוחדים לצורך טיפולי הפוריות שהם מעבר לימי המחלה הרגילים שלהם זכאי כל עובד (ימי המחלה האלו גם אינם נצברים משנה לשנה). שאלתי היא: היות ואני לא רוצה להצהיר שאני מטופלת פוריות, וכן לא מעוניינת להביא את פתקי המחלה שיוכיחו שאני מטופלת פוריות היות ודוחות הנוכחות בעבודה (+המסמכים המצורפים אליהם) אצלנו עוברים כמה "עיניים" ואני לא סומכת על הסודיות בארגון שלנו ולא מעוניינת להיות נושא לשיחה...

מה דין דיין שטעה

שלום לרב
רציתי לדעת מה דינו של דיין שטעה בדין, האם חייב לשלם מה שהזיק. האם יש הבדל אם הטעות הייתה סבירה או אם מדובר ברשלנות כלומר אי ידיעת הלכה פשוטה. האם יש הבדל אם מדובר בהיזק ממון או בהיזק בגוף (מאסר, מלקות וכד'). האם דיין שסטה מן ההלכה בכוונה (שוחד או שנאת אחד הצדדים), או שפסק שלא ע"פ הכללים המקובלים, דינו ככל אדם אחר שהזיק את חברו או שמא הדבר נופל בגדר סמכותו. אני יודע שהשאלות רבות, אם מדובר בתשובה ארוכה מדי אודה לרב אם יענה בקוים כלליים ויפנה לספרות המתאימה ע"מ שאוכל להתעמק בסוגיה.
תודה רבה, אלי.

תו"מ רוזמרין ונענע2

הרב אמר שצריך להפריש תו"מ כי גם אוכלים אותם. שאלתי, אם אדם קיבל תבשיל כגון תפוח אדמה ועליו עלה רוזמרין שלא עושר. אם אינו אוכל את הרוזמרין, האם צריך להפריש מהתפוח אדמה שיש בו מטעם הרוזמרין? (אותה שאלה לגבי תה עם נענע, האם צריך להפריש ממשקה התה)תודה רבה!!

בגד כפת

לרב רצון שלום וברכה בפסוק "לא ירדנו בפרך" (ויקרא כה, נג) האות בי"ת של תיבת בפרך דגושה למרות סמיכותה לאחת מאותיות יהו"א. למיטב הבנתי הדלה דיגוש הבי"ת במקרה דנן אינו בסיבת היותה אחת מן היוצאים מן הכלל המנויים במחברת התיגאן. גם חיפוש ברב מנ"ש לא העלה דבר. מה שכן ב"דעת מקרא" בחילופי הנוס' מצאתי שאכן בכת"י ששון (ורק בו) בי"ת בפרך רפה. שאלתי האם ידוע טעם לשוני לדבר? בברכה והערכה

זמן הקידוש והבדלה לדעת הרמב"ם מהו ?

1. מהו מבעוד יום בזממנו, כלומר על פי שעון ישראל?
2. והאם לאחר הוצאת השבת מבעוד יום הותרה עשיית כל מלאכה? אם כן, האם השבת היא זמן מוחלט בטבע, שבו נמשכת קדושה לזמן מוגדר, מערב עד ערב ?

Subscribe to moreshet