ספרי הרמב"ם

שלום לכבוד הרב.
רציתי לדעת את דעת הרב ברמב"ם, בעניין בעיית ההשתנות של ה' כביכול בעקבות תפילת האדם. כלומר איך הבקשה שלי לחנינת דעת "גורמת" לה' להתייחס אלי אחרת בעניין. מה "מבחינת" הקב"ה גרמה התפילה? כמו כן אם הרב יכול להפנות אותי למקורות ברמב"ם, משם מביא הרב את דבריו.

לגבי מימרת חז"ל "יפתח בדורו כשמואל בדורו" נאמר לי כי ברמב"ם קיימת גירסה שונה "שמשון בדורו כשמואל בדורו".
א. האם זה נכון? לא מצאתי זאת בחיפוש רגיל במשנה תורה, אולי זה באגרות.
ב. אם כן, מה עומד מאחורי השינוי בגרסה?
תודה

שלום עליכם. לכאורה מה ההבדל בין טענת מרים לאביה עמרם, שפרעה גזר רק על הזכרים ואילו אתה גוזר גם על הנקבות. ועל ההלכה ברמב"ם משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תעניות פרק ג וכל מי שקיים מצות פרייה ורבייה, אסור לו לשמש מיטתו בשני רעבון.? ועוד שהרי לכאורה ממידת הביטחון להאמין שאם ה' ייזכה בפרי בטן הוא גם ידאג להם למזון, ועוד שמי יימר שהרעב ימשיך אולי ייגמרו שנות הרעבון מיד לאחר הלידה (שעוד ישנם 9 חודשים עד ההולדה עצמה)? בברכת יפוצו מעינותיו חוצה. התשובה:

שלום לרב! רבינו בהקדמתו לפיה"מ מונה בין ההלכות שנתנו למשה מסיני החזן יראה מאיפה התינוקות קוראין וכו' האין זו חלק מגזירת חכמים?

שלום כבוד הרב,
בהיותי סטודנטית בורה.. אשמח לדעת על ההבדל בין תקנה לדין.

לכבוד הרב,
הרמב"ם בספר המצוות בסיום המצוות עשה מונה את המצוות שנוהגות בכל זמן ובכל מקום. הרמב"ם מונה 60 מצוות הכרחיות שנוהגות בכל מקום ובכל זמן (גם בזמן הזה) וביניהם את מצווה קע"ב שהיא המצווה לשמוע לנביא. והרי הנבואה פסקה מאז החורבן? מדוע הרמב"ם סובר שיש מצווה לשמוע לנביא גם בזמן הגלות ושזאת מצווה הכרחית?

לק"י יורנו רבינו מהו יחס הרמב"ם לפסיקה על פי הירושלמי? אם הרב יוכל להפנות אותי למקורות לבירור אני ישמח מאד (זה לצורך עבודה שאני צריך להגיש ) היכן אפשר למצוא את כללי הפסיקה להרמב"ם? האם הרמב"ם הירבה לפסוק כירושלמי גם נגד הבבלי? היכן הדבר מצוי? אני ישמח מאד אם הרב יוכל להפנות אותי למאמרים ומקורות לעיון בנושא

לק"י לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה!

ישנה גמרא שמאד קשה לי להסבירה כשיטת הרמב"ם: :" ששה דברים נאמרו בשדים, שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם. שלשה כמלאכי השרת, יש להם כנפיים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת, ושומעין מאחורי הפרגוד מה שעתיד להיות כמלאכי השרת..." האם מארי יוכל לעזור לי בזה?
תודה וברכה

שלום וברכה לרב יש שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן ואודה מאד לרב אם יפתור לי את בעייתי הגמרא במסכת חגיגה דף כד עמוד א עוסקת בעניין של טומאת ידיים לקודש אבל לא לתרומה : רב שיזבי אומר דווקא בחיבורין ואז אביי מקשה עליו : "יד נגובה מטמא חבירתה לקדש אבל לא לתרומה דברי רבי, ר" יוסי ברבי יהודה אומר לפסול אבל לא לטמא. בשלמא שלא בחיבורין היינו רבותא דנגוב אלא אי אמרת בחיבורין אין שלא בחיבורין לא מאי רבותא דנגובה" ואז כתוב בגמרא איתמר נמי... שאלתי היא מהי תשובת הגמרא (לפי רש"י אם אפשר)- מביאה דחייה לאביי או פוסלת את דעתו או שנשארת בקושייה?
תודה רבה בכל מקרה וסליחה על הטירחה.

בס"ד שלום לכבוד הרב,
א.בפרק ז' הלכות יסודי התורה כותב שכל הנביאים ע"ה ראשונים ואחרונים יתנבאו תחת תרדמה מלבד משה רבינו ע"ה שיתנבא עומד ער, ורציתי לשאול איך יסתדר הדבר עם נבואת מרים ואהרן בעת שדברו במשה. ויאמר ה' פתאם, ואיך יקבלו אהרן ומרים הנבואה בעודם ערים כי לא מזכיר שתרדמה נפלה עליהם, אלא מראה כאילו היה מיידי?
ב. שלוחי שאול שהתנבאו (וגם שאול) לא מובן שנפלה תרדמה עליהם?
ג. האם מוזכר בתלמוד או במדרש או במפרשים או ממקור אחר נביא אחר מישראל או אומות העולם שנבואתו היתה מעין נבואתו של משה? לא מתוך תרדמה, ערני כמשה (לאפוקי בלעם)?
תודה לכ"ת