כבוד הרב שלום אני לפני נישואין ב"ה, ורציתי לדעת מה מותר לי ללמוד יחד עם אשתי לעתיד חוץ מהספר "הבית היהודי" לדוגמה, מה לגבי מנורת המאור, שולחן ערוך, וכו?

ב"ה כבוד הרב שלום הנדון: פרכת מהודו שמעתי שבתי כנסת קונים פרכת לארון שיוצרו בהודו ידיעותיי בהלכה מועטות ויש לי מספר שאלות
1) האם לא צריך שיהודי ירא שמיים יעשה זאת?
2) בשלושת המקדשים מה היה מותר לגויים ליצר?
3) רוב תושבי הודו הם עובדי ע"ז כפי שהיה לפני אלפי שנה האם זה לא משנה אם במקום הייצור מיצרים גם למקדשים שלהם ואולי אף נוגעת הפרכת בפסל או בכל חפץ או שהעובד נוגע באוכל טמא ובפרכת? לתשובתך אודה משה חיפה

שלום רב,
1) האם יש לענות ל 13 המידות כאשר אני נמצא בעיצומה של נפילת אפיים?
2) כנ"ל לקדיש ?

לק"י לכבוד הרב שלום! ראשית, ישר כוח לרב על תשובתו. שנית, כהמשך לשאלתי: אם הזוג חי יחד (ללא חופה וקידושין) וכתוצאה מכך נולד ילד. האם במצב כזה האישה נחשבת נשואה וחייבת גט?
תודה!

שלום כבוד הרב,
שכן שלי נפצע קשה מאוד בפגוע לפני כחודשיים. קראתי כי יש להתפלל לרפואתו באמצעות אמירת אותיות שמו מפרק קי"ט ולאחר מכן אותיות קרע שטן. האם מנהג זה מקובל? מה עוד ניתן לעשות כדי להתפלל לרפואת פצוע? אשמח מאוד אם תענה לי. בברכה, חגית.

לא הבנתי את תשובתך לגבי פורים משולש בירושלים לנוהגים כפי מורנו הרב יוסף קאפח: קריאת מגילה ביד' כמו פרזים אבל איך ניתן מתנות לאביונים ביום שבת ?

בס"ד שלום לכבוד הרב,
לפני כשנה וחצי קראתי תאור מזעזע של עבודת המולך אי - שם בתלמוד הירושלמי. התאור הוא כה מזעזע, שלא הייתי מסוגלת לסמנו לכל צורך עתידי. לאחרונה נשאלתי על כך, ולצערי, אינני מוצאת את המקור המדויק בירושלמי ואין לי גישה לבסיסי מידע ממוחשבים בנדון. אודה מאוד על איתור המקור הנ"ל בתלמוד הירושלמי. כמו כן, אודה על הפניה למקורות נוספים.

בס"ד סבתא שלי נפטרה בט' אדר א השנה, והמשפחה רוצים לעשות שבת חודש, הא הם צריכים לעשות זאת בשבת זו הקרובה שזה יוצא ר"ח אדר ב או שזה צריך להיות בשבת הבאה שזה יוצא בדיוק ט' אדר ב, והאם הם צריכים לעשות ביום חמישי הבא סעודת חודש ורק ביום שישי לעלות להר המנוחות, או שהרב יתן לי ימים מדוייקים לסעודת חודש בשבת, לסעודת חודש שבוע הבא, ולעליה להר המנוחות?
תודה מראש

אב שהשאיר צוואה (שלא עפ"י ההלכה) שמחלקת את הרכוש שווה השווה בין בן ובת. האם יש עניין על הבן לקיים רצון האב ולכן לתת לאחותו 50% מהרכוש או שעל פי דין אין כאן שום עניין ואם יתן לה זה על "חשבונו".
תודה.

לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו בהלכות מגלה וחנוכה פ"א הלכה ח' (מה' מכון מש"ה) כותב הרמב"ם על שלושה מצבים של התכנסויות והגדרות של כפר ועיר.
1) המקרה הראשון - כפר שבו האנשים אינם מתכנסים בשני וחמישי ולכן יקראו בזמנה דהיינו ב - יד'.
2) מקרה שני - עיר שאין בה עשרה בטלנין קבועין בבית כנסת וכו' דינה ככפר ומקדימין וקוראין ביום הכניסה דהיינו בשני וחמישי.