שלום לכבוד הרב.
שמעתי שאסור לבצע איסוף דם טבורי בשבת.
1. האם איסוף דם טבורי אינו בבחינת ספק פיקוח נפש?
2. ב"ה שני ילדינו נולדו בשבת קודש, ובלידת שניהם אספנו דם טבורי (שלא לומר שילמנו לא מעט עבור שירות הביטוח והשמירה של דם זה). האם אסור להשתמש בדם לאור העובדה שנאסף בשבת? האם יש דרך כלשהי להקל בדבר? - בפרט שזה כבר נעשה וכן הכספים ששולמו, שאני מניחה כי לא יושבו לנו. מודה מאוד לתשובת הרב.

מהי הברכה על קבוקים, שהם בוטנים מצופים סוג של בצק ממותק.
תודה וברכה

שלום כמו"ר לפני 5 שנים נטעתי עץ אתרוג בגינה, כעת אין בו לא ערלה ולא נטע רבעי, ואני רוצה להשתמש בו לחג הסוכות בעז"ה. לא יצא לי בעבר לעשר, כי אני קונה בד"כ בסופרים, שמעושרים ע"י תנובה. כעת, אני צריך לעשר מה עלי לעשות בדיוק לפי שיטת רבנו?
תודה רבה למארי, שיזכה ב"ה להגדיל תורה ולהאדירה.

שלום לכבוד הרב שליט"א.

במסגרת עבודתי בחברה להתקנת מצלמות אבטחה נפצעתי מ - אזיקון, כתוצאה מזה שהוא נשבר זה קפץ לתוך העין שלי וגרם לשריטה בקרנית ולמעביד לא היה ביטוח אז יצא מזה שאני שילמתי את ההוצאות של הטיפול, האם ע"פ ההלכה המעביד צריך לשלם לי את ההוצאות שהרי זה נגרם כתוצאה מהעבודה ובמהלך העבודה וגם בכלי העבודה שלו? בבקשה אם כבוד הרב יכול לכתוב גם מקורות

שלום כבוד הרב,
יש לי מס' שאלות:
1. אמרו לי שההלכה אומרת שכשאדם בא לעיר/ארץ הוא צריך ללכת לפי הרב של המקום. האם התימנים שבאו לארץ לא צריכים ללכת ע"פ פסיקתו ושל מרן?
2. ע"פ הרמב"ם, האם אפשר לחמם מרק/רוטב קר בשבת על הפלטה?
3. מדוע התימנים נוהגים להתפלל בחלק מהתפילות רק "חזרה" (במוסף של שבת בעיקר), הרי הרמב"ם כותב שחזרת הש"ץ נועדה רק למי שאינו בקיא, והיום כולם בקיאים. ואולי להיפך, מדוע לא מתפללים רק תפילת לחש?

שלום רב
1. האם מרן שולחן ערוך הוא המרא דאתרא של ארץ ישראל?
2. אם כן, מדוע אנו לא נוהגים ע"פ פסיקותיו בכל העיניינים?
3. ישנם רבנים ספרדים גדולים הסוברים כי על כל העדות חובה לנהוג ע"פ פסקי המרן שולחן ערוך (למעט האשכנזים שיש להם בית דין שלהם). כיצד זה ייתכן? הרי למיטב ידיעתי גם הנוהגים ע"פ פסקי הגר"ע עובדיה לא נוהגים בכל דבר לפי מרן השולחן ערוך (לדוגמא בנושא כפרות בתרנגול שמרן שולחן ערוך אוסר).
4. ברמה העקרונית והאידיאלית, האם העובדה שיש כל כך הרבה הבדלים בהלכה בין העדות השונות היא טובה או רק מצב נתון בשל חוסר יכולת הרבנים להסדיר הלכה אחת לכלל ישראל?

שלום לרב שליט"א. שלחתי שאלה לכבודו: מצות עשה מן התורה לקדש את השבת בדברים שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו". לפני הקידוש בליל שבת אני אומר : "הריני בא לקיים מצות עשה מן התורה לקדש את השבת בדברים כמו שנאמר זכור את יום השבת לקדשו ולקיים מצות עשה מדברי חכמים לקדש על היין". האם אני אומר בסדר? או שלכתחילה צריך לכוון לצאת ידי חובת קידוש מהתורה בתפילה, ואז לכוון בקידוש לצאת ידי חובה מדרבנן לקדש על היין? כבודו ענה: כל המוסיף גורע. אמור נוסח הקידוש, כמנהג אבותינו מדורי דורות, בלי תוספת הריני בא לקיים...

שלום כבוד הרב נער שנולד בה' באלול בצאת הכוכבים שעה 19:45 לערך שאלה ראשונה: האם יכול לעלות לערבית של אותו ערב (למעשה זה היום בערב)? שאלה שניה האם יכול לעלות לתורה ולהניח תפלין מדין חיוב? (האם נקרא כבר בן שלש עשרה ויום אחד)
תודה רבה

ערב טוב כבוד הרב.. ברצוני לשאול : אם נדרתי נדר שאני לא יאמר משהו, ולאחר מכן אמרתי אותו מכיוון ששכחתי שנדרתי... זה נחשב הפרת הנדר?
תודה. ומה עליי לעשות אם הפרתי כדי לכפר על ההפרה ?