לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו אם אני מתארח בשבת אצל קרובי משפחה ושכחתי את היין שלי (לא מבושל, לא מסוכר, כשר לשיטת רבינו ) בבית והקרוב משפחה לא תימני ומקדש על יין רגיל כגון: תירוש. המקדש עצמו יוצא ידי חובה כי לשיטתו היין כשר, אך האם הוא מוציא אותי ידי חובה למרות שהיין לשיטתי אינו כשר? בשורות טובות

שלום לכבוד הרב,
מה הכרח לפרש את איסור האכילה לפני התפילה דווקא על תפילת שמונה עשרה? מה הבעיה שהאדם יתפלל לפני שהוא אוכל כפי צחות לשונו? הרי הוא התפלל על דמו!

שלום לרב שער של דלת שגובהו 6 מטרים. באיזה גובה לשים את המזוזה?
תודה רבה.

האם אשה בהריון בחודש תשיעי עם סכרת הריונית המאוזנת ע"י דיאטה ובודקת סוכר שלוש פעמים בשבוע 4 פעמים ביום צריכה לצום ב ט באב? אם לא, כיצד אוכלת? בברכה, משפחת כהן

שאלתי בעבר את השאלה, אם כי לצערי הרב לא ענה לי עד עכשיו, ואבקש מחילה אם זמנו של הרב קצר, אך תורה היא וללמוד אני רוצה וצריך. יש לי חבר שהוא מחלל שבת בפרהסיה (היינו נוסע בשבת, רוקד במועדונים והולך לים) אבל הוא מכבד אביו ואמו, ומגיע בשבת לקידוש, לעיתים באירועים אף מגיע לבית הכנסת וכו'. הוא אינו כופר חלילה בה' (אף שזוהי הדרשה בתלמוד) אך לא מקיים תו"מ. האם במגעו הוא פוסל את היין (שאינו מבושל) ?

1. ראיתי בשות מורשת, כי הרב אמר שאילת יש לה דין של חוץ לארץ. האם דין זה קשור לתרומות ומעשרות ושמיטה? או שיש לה דין חו"ל גם שהרמב"ם מזכיר איסור יציאה מארץ ישראל?
2. היום ידוע שבנ"א נוסעים לטייל בחו"ל או לבקר משפחה או לצורך מחקר או נסיעות במשלחות לפולין וכו', והם יוצאים כאשר יש בכיסם כבר כרטיס חזרה לארץ (כי באמת זה לזמן קצוב של מספר ימים) האם עוברים בכך על איסור יציאה מן הארץ? שהרי ברור גלוי וידוע שאין הם יורדים מן הארץ, ולא נוסעים על מנת להשתקע ולא לשם עזיבת ארץ הקדש חלילה וכו.

שלום הרב, שמעתי את הרצאתו המאלפת של מארי בענין דיני הטהרה בערב עיון במורשתו של מורנו הרב יוסף קאפח. מעבר לכך שאני שש ושמח על החזרה למקורות ההלכתיים, התלמודים האמתיים,
רציתי לשאול, האין הרצאה מסוג זה היא בגדר של "אין דורשין בעריות בשלושה? " מחילה על השאלה, אך היא באמת הציקה לי.
תודה

שלום כבוד מורנו ורבנו אני בן להורים תימנים, שנוהגים בעיקר כמהרי"ץ. לאחר נישואיי, ובהתאם ללימודיי ומחקרי, הגעתי למסקנה שאני מעקבל על עצמי לפסוק כרבנו הרמב"ם. אני מרגיש שזוהי הדרך האמיתית בשבילי וכך אני רוצה להנחות ולהנחיל לבני. אני מכיר את דברי מארי על מנהגים שלא נהגו כהרמב"ם, עם זאת אני חש מחוייבות הלכתית לפסקי רבנו, בלי קשר למנהגי תימן. לדוגמא, אני נוטל ידיים לפני כל תפילה (ראיתי שמישהו שאל כאן אתהרב, כמובן איני עושה זאת לפני אנשים, אלא בצינעא) אני מברך את ברכות השחר רק אם נתחייבתי, ועובר לעשייתן בלבד. ועוד כהנה וכהנה. משום מה נדמה לעתים, כי אדם שנוהג בדרך זו - אין דרכו נכונה.

שלום לכבוד הרב,
יש לי כמה שאלות.
1. עוגה שנחתכה ע"י סכין חלבית, האם העוגה נהיית חלבית? (השטח שנגע בסכין)
2. ברצוני להפוך את הסכינים במטבח לפרווה (ואז אני אחליט מה בשרי ומה חלבי) איך עושים זאת? והאם זה שהידיות שלהן מפלסטיק זה מעכב?
תודה לכבוד הרב

שלום לרב, בתשובה לשאלתי כתבת - "לדעת הרמב"ם אין לברך על טלית קטנה ואין בה מצוות עיטוף בציצית". לא הבנתי כיצד יתיישבו הדברים עם דברי הרמב"ם בפרק ג ה"א (ציצית) שכתב :"כסות שחייב אדם לעשות בה ציצית מן התורה היא כסות שיש בה ארבע כנפיים ... ותהא מידתה כדי שיתכסה בה ראשו ורבו של קטן ... ותהיה של צמר..."
תודה