דילוג לתוכן העיקרי

מאכל פרווה בכלי בן יומו

לק"י שלום לכבוד הרב,
האם לפי מנהג התימנים, מותר לבשל מאכל פרווה, בכלי חלבי בן יומו, על מנת לאוכלו בארוחה בשרית, כאשר יש שתי אפשרויות לאכילתו: (אשמח אם הרב יוכל לחלק בין המקרים, אם יש הבדל בהלכה)
א. עם מאכל בשרי
ב. אחרי ארוחה בשרית (לדוג' קינוח)תודה רבה!

גזל

במקום עבודתי אני נוהג להגיע למפעלים שונים ובמפעל מסויים נוהגים להדפיס בשעות מוקדמות יותר בתחילת יום ומאוחרות בסופו. הפרשתי את הכסף שהינו גזל מאותם ימים ואינני יודע כיצד לנהוג בו. אשמח אם תוכל לומר לי מה עליי לעשות! בשורות טובות,

מעין שבע, ציצית

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. בזמן חז"ל כל האנשים בישוב היו באים להתפלל תפילת ערבית של שבת, ולכן הם בנו אוהלים במקום פתוח כדי שיוכל להכיל בתוכו את כל תושבי הישוב. היו אנשים שהיו מאחרים ולכן תיקנו עבורם את ברכת מעין שבע כדי שהם יתעכבו, וכך יוכלו לצאת עם כולם כדי שלא יפגעו בהם מזיקים וליסטים. אנו ממשיכים לומר את הברכה למרות שהטעם בטל, כי אין באפשרותנו לשנות מתקנות חז"ל.
א. מה הכונה ליסטים?
ב. מה הכונה מזיקים? אם אפשר להרחיב בתשובה זו.

שאלות

שלום לכבוד הרב 1- מה הטעם שכתוב שטוב להאריך באמירת "ברכו את ה המבורך" בתפילת ערבית של מוצאי שבת? 2- שעושים הבדלה בבית הכנסת והקהל רוצה לצאת ע"י חובה אפשר שיוצאים ע"י של הבדלה גם בעמידה או שעדיף בישיבה? 3- מדוע לפני תפילת העמידה של מנחה וערבית יש חצי קדיש ולפני תפילת שחרית אין? 4- האם הרמב"ם נחשב לפוסק שהיה בתקופת הראשונים או האחרונים?

תו"מ

לק"י שלום כבודו, האם אבטיח עם גרעינים שחורים ואבטיח ללא גרעינים נחשבים לשני מינים שונים ולכן כשעושים תו"מ צריך לעשר מכל אחד בנפרד? או שהם מוגדרים כאותו מין כמו תפוח עץ אדום ותפוח עץ ירוק?

הל' כלאים

לכבוד הרב שלום וברכה בהל' כלאים פ"ז הל' (יח) כתב רבנו: "בית שהיה חציו מקורה וחציו אינו מקורה, וגפנים נטועים בצד זה, מותר לזרוע ירקות בצד האחר, שהרי פי תקרה כאלו ירד וסתם ונעשה ביניהן כמחיצה, לפיכך אם השוה את קרויו אסור".
1. האם האיסור לנטוע גפנים ולזרוע תבואה בתוך בית שאינו מקורה הוא איסור תורה או איסור דרבנן?
2. האם האיסור לנטוע גפנים ולזרוע תבואה בערוגה שבחצר בית (לא בשדה) הוא איסור תורה או איסור דרבנן?
בתודה ובברכה

Subscribe to moreshet