שלום רב, קראתי בעיון רב את הכתבה שהתפרסמה במקור ראשון על היחסים המכוננים עם הותיקן חייבת לומר שבהתרגשות רבה ובקנאה גדולה. אך הבנתי וראיתי שבגמרא במסכת סנהדרין מופיע במפורש כי היהודים הוציאו דין מוות לו משום שהיה מסית ומדיח מדרך ה' ואף ביקשו מכל מי שיכול לבוא וללמד עליו זכות לעשות זאת אך כנראה לא באו והוא הומת. איך הדברים מסתדרים אם הוותיקן הסיר כל אחריות מהעם היהודי למות ישו? אשמח על תשובתך המהירה, שיתפתי בזה את כל בני הבית מתוך התרגשות רבה שהנה ימים באים וכל העמים יקראו בשם ה' דרך עם ישראל, אמנם אנו בתחילתה של בשורה אבל העיקר מתחילים,
תודה ושבוע טוב, חגית.

שלום הרב האם כהן יכול להטמא לקרובו, שתרם כליה? בברכה,

כבוד הרב שלום וברכה,
קראתי באחד הספרים שישנם אנשים המקפידים לא לשתות בפסח חלב מפרות של יהודי שפרותיו אכלו חמץ וכן הדבר בבשר או ביצים.
א. איני מבין מה הקשר בין אכילת הפרה לבין החלב או הביצים שנוצרו כתוצאה מאכילתה.
ב. היש ביסוס הלכתי לכך ברמב"ם?
ג. האם לפרה אסור לאכול חמץ בפסח?
ד. האם בתימן לא חלבו פרות בפסח ולא שתו את חלבן ומה עם הביצים שהטילו התרנגולות?
2. הרמב"ם כותב בהל' חמץ ומצה ד' ח' שעל תערובת חמץ עוברין על "בל יראה ובל ימצא" ומדגים כגון המוריס, כותח הבבלי ושכר המדי וכ', אם שכר המדי הוא הבירה - מדוע היא נחשבת לתערובת חמץ, והרי הבירה היא חמץ ממש.

שלום כבוד הרב,
ראיתי אצל הזקנים בבית הכנסת (תימן בלאד) שמלפפים את התפילין דיד באצבע האמצעית בפרק העליון האמצעי והתחתון ולא כמו שראיתי בהלכה אחת באמצע ושתיים למטה, ברצוני לשאול איך לנהוג? בהערכה ותודה רבה.

שלום לכבוד הרב,
1. האם ש"צ המתפלל בנוסח שאמי, כאשר הנסיבות כופות להתפלל תפילת י"ח אחת (ללא חזרה) בשחרית, והוא מתפלל עד "הא - ל הקדוש" ומשם ממשיך בלחש, האם עליו לומר את ברכת כהנים (בהנחה שאין כהנים במניין) בקול רב, בעת הגיעו אליה?
2. מהו המקור לכך שאין התימנים נוהגים לומר "עלינו לשבח" בסיומה של תפילת מנחה, כאשר הם מתפללים סמוך לערבית, ואינם יוצאים מבית הכנסת בין שתי התפילות, והאם יש הבדל בין יום חול לשבת, שהרי בשבת ישנה הפסקה לסעודה שלישית, שאז אולי כן יש לומר "עלינו לשבח"?

שלום לכבוד הרב
מהו זמן אכילת פרס לדעת מארי? שלוש דקות או חמש דקות או אחר? בברכה

לק"י שלום לכבוד הרב!
יש לנו תרמוס עשוי מתכת מבפנים ומבחוץ, התרמוס משמש כל השנה לשמירת מים חמים בלבד. האם מותר להשתמש בתרמוס גם בפסח? או שמא צריך להגעיל אותו?
תודה רבה מראש!

בהקדמה לפירוש המשניות כותב הרמב"ם: "ונאמין בכל מה שנעשה... שהיא מצוה, שעליה נקוה גמול מאת ה' לפי ששמענו לדברי הנביא שמצות עשה לשמוע לדבריו..." ואת דברי אנטגנוס במשנה באבות: "... אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס..." הרמב"ם פירש "רצה בזה שיהו עובדים מאהבה"
א. האם החילוק בין המקורות (שבאחד הרמב"ם מעודד ציפייה לגמול ובאחר הוא מסתייג ממנה) זו השאלה האם הגמול הוא בדין/זכות/שכר או שמא בתורת חסד/הטבה/פרס?
ב. אם כן, הרמב"ם היה צריך לפרש באבות "רצה בזה שיהו עובדים בשביל השכר ולא בשביל הפרס"

שלום לכבוד,
תודה מראש על תשובותיו המחכימות.
1. בדין 'חוזר וניעור', כפי מה שאני יודע, אנו מקפידים על מצה שמורה כל ימות החג, היות שלמעשה, בעשייתן מקפידים מאוד ולכן זה נותן לנו, בני עדת תימן, מענה בעניין 'חוזר וניעור'. האם הרב יודע לומר לי השנה אילו יצרני מצות מקפידות על כך?
2. מוצרים אחרים (לא מצות) שאנו קונים בסופר, האם גם בהם ישנו חשש של חוזר וניעור ויש לקנות רק מהכשרים מסוימים?

מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א ברצוני לשאול את כת"ר שאלה. רבנו בהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה בפרק רביעי כותב שאסור לשמש בחדר שיש בו תפלין או ספר תורה. ולא מצאתי שכתוב שאסור לשמש בחדר שיש בו ספרי קדש אחרים שהרי יכל לכתוב רבנו ספרי משנה או תלמוד או תנ"ך, ולא כתב כן. יתירה מכך, שאלו פעם את מארי זצ"ל האם מותר להניח סידור על חומש והוא ענה שמותר, כי רבנו כתב בהלכה שאסור להניח ספר על ספר כשהוא כתוב על גויל/קלף כמו בעבר, ובספרי דפוס ניתן להקל, מה גם שיש כריכה, והיא עצמה מונחת על החומש, ואינה חלק ממנו...