כבוד הרב שלום. האם מותר להשתמש ולשתות מהמכונה של תמי 4 בשבת?

מבואר בגמ' בסנהדרין" אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב " מבאר רש"י שהעולם יחרב אחרי ששת אלפים שנה, אך המאירי חולק ואומר שהעולם לא יחרב. השאלה למעשה האם העולם יחרב או לא? האם יש כזה כלל שתופסים את פרש"י יותר מהמאירי .

נהוג בעדה התימנית שלעתים בחגים אין מתחילים את מזמורי קבלת שבת ב"לכו נרננה" אלא ב"מזמור לדוד הבו". לא הצלחתי להבין את הכלל שבדבר - מתי אומרים ומתי אין אומרים?

לכבוד השה"ט די פקע שמיה הרב רצון ערוסי יצ"ו: אני מתלבט ביחס לשאלת כיבוס בגד חביב עליו שדרכו ללובשו בימי המועד ועתה נתלכלך מחמת שימוש ורוצה לכבסו כדי להמשיך ללבשו בימי החג, ואמנם ברשותו חולצות נוספות אלא שאין הוא רגיל ללבשם ואין לו חפץ בהן, וכרגיל בימינו שיש לו לאדם כמה חולצות אך בפועל מתוכם הוא לובש רק מספר קטן כ2 עד 3 חולצות, והיתר כנטול דמי ומונחות ככלי קופסה וככלי אין חפץ בהן, וגם אינו מרגיש נח כ"כ ללבשם, האם יש לדמות זאת למי שאין לו אלא חלוק אחד דשרי (רמב"ם פ"ז, ה"כא ומרן תקלד א). ולכאורה היה מקום להקל לכבס ע"י גוי ע"פ המנהג במצרים שהביא המהריק"ש (מובא בבאר הטב שם ס"ק

בס"ד לרב שלום, מה הכוונה שאומרים 4 לשונות גאולה. מה פירוש המילה לשונות?

שלום לכת"ר לא ברור לי מלשון רבנו מה היא האכילה המחוייבת בסוכה. כתוב "פת" ודווקא דרך קבע שזה כביצה פחות או יותר. מפשט הלשון משמע גם פת לחם רגילה שמברכים עליה המוציא, וגם פת הבאה בכסנין. אך מה דין איטריות? או מיני תבשיל או דגני בוקר שאינם פת אך ברכתם מזונות, ואינם בגדר "פירות וקליות" כלשון רבנו בסיפא של ההלכה? ומה המקור לכך?

לכבוד הרב כנהר שלום. מס' שאלות,
1. בגינתי יש עצי ריחן מאוד צפופים. האם אני יכול להעביר אותם לעציץ לא נקוב? או להעביר אותם למקום אחר בגינה? אם כן כיצד עלי לעשות זאת?
2. גדלו לי שני עצי ריחן - כנראה מזירעונים שעפו, ליד שיח לואיזה, האם אני יכול להעביר גם אותם (כנ"ל)? האם יש בזה בעיה של כלאיים? יש בניהם פחות מ -30 ס"מ.
3. לפני כשלושה, ארבעה חודשים שתלתי בגינתי כל מיני ירקות עליים, כגו' גרגיר, בצל ירוק ועוד. במשך כל התקופה לא ראיתי כלום, עכשיו נראה שהם מתחילים לגדול. האם יש בהם בעיה של ספיחים?
תודה וכל טוב.

שלום לכת"ר, בחג הסוכות אחרי תפילת שחרית הוזמנתי לאכול אצל משפחה. כשהגעת ראיתי שהסוכה לא כשרה, יכלו די כנראה לבנות אותה כשרה אבל מחוסר תשומת לב והרגל בנו אותה לא כהלכה (מדובר בדתיים). מה ההייתי אמור לעשות? הכיצד ניתן לאכול כדי לא להעליב כי אני אוכל שם לעתים תכופות גם לחם אז אי אפשר להגיד אני לא אוהב או להתחמק.. הרעיון שעלה לי במקום זה לאכול כזית פת, והשאר מזונות אך בהפרשי זמן רחוקים מכדי כזית בכדי אכילת פרס כדי שזה לא יחשב כביצה שאז חייב בישיבה בסוכה. (ד"א הרב אמר בהקבלת פני רב שלא כך הוא לפי רבנו אך בספר ברכת משה כתוב כן ואפילו יש ציטוט ממארי שפוסק כך).

שלום מארי, רבנו כתב בהל' אישות פ"ב שיכולה להיות מציאות של קטן בן 34. האם אין חשש שיוודע לו שהוא פטור מכל המצות, ואז הוא יחטא כאוות נפשו (עריות ועוד)? וכן שאלה נוספת: ילד בן 11 שנודע לו שהוא באמת פטור מכל המצוות. לכן בצומות הוא יאכל בסתר ועוד כל העבירות... האם זה באמת כך?

שלום מארי, אם אדם לומד בסוכתו בקול שאינו מפריע לשכנים ב -11 בלילה., ובא אח הרוצה לישון בלילה בסוכה, שהקול מפריע לו. האם הלומד חיב להפסיק ללמוד בקול, או שהאח נחשב מצטער ופטור מן הסוכה? יש לציין שהלימוד בקול ממש מחיה את הלומד, שהוא יכנס פנימה לבית כדי להמשיך ללמוד בקול. מי יזכה ברשות להשאר בסוכה ולקיים מצותה?