דילוג לתוכן העיקרי

החלטות בלב - האם צריך התרה

שלום,
קורה לפעמים שאני מחליט או מתכנן משהו ואח"כ מתחרט. לדוגמה: קיבלתי אימייל על אדם במחלה קשה וחשבתי לתרום לו. אולי גם באופן קבוע. דוגמה נוספת: החלטתי לעצמי שבתור חרטה על מעשה מסויים לא אעבור מקום עבודה כפי
רציתי ואשאר באותו מקום תמיד. היות שהעניינים נוגעים למצווה/תשובה האם יש להם משקל הלכתי, ואם כן כיצד התרתם? ואם אפשר, מהי בדיוק קבלה בלב?
תודה

נטילת ידיים על פירות

כבוד לרב: השאלה שלי עולה מתוך לימוד וחשוב לי לדעת כיצד יד לנהוג למעשה. רמב"ם כותב (הל' ברכות ו, א), כי עלינו ליטול ידיים "על כל דבר שטיבולו במשקין". מכאן אני מבין שצריך ליטול ידיים לפני פירות וירקות כאשר הם רטובים, והוא הדין לדגני בוקר וכיוצא בזה.
1. האם הבנתי את ההלכה בדרך הנכונה?
2. האם יש להבחין בין דבר שאדם טבל אותו בכוונה לדבר שנרטב בדרך שאינה תלויה במעשה מכוון?
תודה ויישר כוחך!!!

ברירה

לק"י לכבוד הרב: יורינו רבינו:
א. דעת הרמב"ם בדין ברירת אוכל מתוך אוכל. (לדוג': היו לפני תפוחים ותפוזים ואני רוצה לאכול רק את התפוחים. כביכול התפוזים בעיני הם פסולת. האם מותר לי להוציא את התפוזים או רק את התפוחים?).
ב. האם מותר לקלף בשבת במקלף? (כגון: מלפפונים וכדו'). בברכה.

קנאתו של פנחס

כבוד הרב שלום וברכה לפני כיומיים, בעת שנערך מצעד ה"גאווה" בעיר ירושלים, הגיע אדם תמהוני וניסה לדקור אדם אחר שצעד במצעד. למרות התנגדותי העזה למצעד הפקרות שכזה, אחזה את גופי חלחלה למראה קנאותו של אותו האיש, עד כדי כך שהעבירה אותו מדעתו לנסות ולרצוח אדם אחר. לא יכולתי שלא להשוות בין קנאות מסוג זה לקנאותו של פנחס כנאמר בספר במדבר: "וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן; ויקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה, וידקור את שניהם -- את איש ישראל ואת האישה אל קובתה; ותיעצר המגפה מעל בני ישראל...

Subscribe to moreshet