דחית לימוד יומי...!
כבוד הרב השלום והברכה, האם מישהו שקבע לעצמו כל יום לימוד יומי, כל יום ובזמן קבוע, האם יוכל לדחות אותו ליום למחרת?? או צריך להתמיד כל יום...
תודה - רבה!
כבוד הרב השלום והברכה, האם מישהו שקבע לעצמו כל יום לימוד יומי, כל יום ובזמן קבוע, האם יוכל לדחות אותו ליום למחרת?? או צריך להתמיד כל יום...
תודה - רבה!
לכבוד הרב,
1. האם שורש המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן בעניין הגדרת המושג "עולם הבא" הוא בהבנת תחילת הגמרא בסנהדרין פרק "חלק"? גבי כופר בתחיית המתים או שזה רק ראיה?
סרט ששודר בטלויזיה כהפקה של הטלויזיה ולאחר מכן הוגיע לרשת האינטרנט האם ניתן ל"הוריד" אותו מהרשת?
שלום,
קורה לפעמים שאני מחליט או מתכנן משהו ואח"כ מתחרט. לדוגמה: קיבלתי אימייל על אדם במחלה קשה וחשבתי לתרום לו. אולי גם באופן קבוע. דוגמה נוספת: החלטתי לעצמי שבתור חרטה על מעשה מסויים לא אעבור מקום עבודה כפי
רציתי ואשאר באותו מקום תמיד. היות שהעניינים נוגעים למצווה/תשובה האם יש להם משקל הלכתי, ואם כן כיצד התרתם? ואם אפשר, מהי בדיוק קבלה בלב?
תודה
כבוד הרב,
האם במקוות המצויות בימינו רשאית אישה לברך כאשר טובלת לטהרתה. הנני שואל זאת כי הלא חל על מקוות ימינו דינו של המקום במרחץ בו נמצאים ערומים?
תודה על תשובתך!
כבוד לרב: השאלה שלי עולה מתוך לימוד וחשוב לי לדעת כיצד יד לנהוג למעשה. רמב"ם כותב (הל' ברכות ו, א), כי עלינו ליטול ידיים "על כל דבר שטיבולו במשקין". מכאן אני מבין שצריך ליטול ידיים לפני פירות וירקות כאשר הם רטובים, והוא הדין לדגני בוקר וכיוצא בזה.
1. האם הבנתי את ההלכה בדרך הנכונה?
2. האם יש להבחין בין דבר שאדם טבל אותו בכוונה לדבר שנרטב בדרך שאינה תלויה במעשה מכוון?
תודה ויישר כוחך!!!
לרב שלום,
ברצוני לשאול את הרב מאיזה אב מלאכה נגזר איסור הדלקת אור בשבת וכיצד אנו למדים זאת. אשמח אם הרב יפנה אותי גם למקורות בהם אוכל להעמיק.
בתודה, דוד
בס"ד שלום רב. איזו ברכה יש לברך על פרי של עץ או שיח הפסיפלורה
תודה ציון
לק"י לכבוד הרב: יורינו רבינו:
א. דעת הרמב"ם בדין ברירת אוכל מתוך אוכל. (לדוג': היו לפני תפוחים ותפוזים ואני רוצה לאכול רק את התפוחים. כביכול התפוזים בעיני הם פסולת. האם מותר לי להוציא את התפוזים או רק את התפוחים?).
ב. האם מותר לקלף בשבת במקלף? (כגון: מלפפונים וכדו'). בברכה.
כבוד הרב שלום וברכה לפני כיומיים, בעת שנערך מצעד ה"גאווה" בעיר ירושלים, הגיע אדם תמהוני וניסה לדקור אדם אחר שצעד במצעד. למרות התנגדותי העזה למצעד הפקרות שכזה, אחזה את גופי חלחלה למראה קנאותו של אותו האיש, עד כדי כך שהעבירה אותו מדעתו לנסות ולרצוח אדם אחר. לא יכולתי שלא להשוות בין קנאות מסוג זה לקנאותו של פנחס כנאמר בספר במדבר: "וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן; ויקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה, וידקור את שניהם -- את איש ישראל ואת האישה אל קובתה; ותיעצר המגפה מעל בני ישראל...