דילוג לתוכן העיקרי

האם יש להשיב חבילת שיין שהגיעה בטעות ומיועדת למשפחה שאינה יהודית?

שלום לכבוד הרב.

1 אשתי רגילה להזמין בגדים משיין. לאחרונה קיבלתי לביתי חבילה שאינה שלי, אלא מיועדת למשפחה ערבייה מרהט (השם והכתובת מופיעים על החבילה).

ניסיתי מספר פעמים ליצור קשר עם חברת השליחויות כדי שיאספו את החבילה וימסרו אותה לבעליה, אך ללא הצלחה. גם מול שיין לא הצלחתי לקבל מענה.

רציתי לשאול את הרב: מה עליי לעשות על פי ההלכה? האם עליי לנסות ליצור קשר בעצמי עם בעלי החבילה ולהחזיר להם אותה, האם די בכך שניסיתי לפנות לחברת השליחויות, או שבמצב כזה איני מחויב לעשות דבר נוסף?

האם חייבים לדווח ולהחזיר משלוח כפול שהתקבל מחברה שאינה יהודית?

לכבוד מורנו הרב רצון ערוסי שליט״א,

אדם הזמין מוצר מחברה שאינה יהודית דרך האינטרנט, כגון אמזון. המשלוח הראשון התעכב ונחשב כאבוד, והחברה הציעה לו החזר כספי או משלוח חלופי. הוא ביקש משלוח חלופי. לאחר שהחברה שלחה מוצר נוסף, הגיע גם המשלוח הראשון, ונמצא שבידו שני מוצרים אף ששילם רק על אחד.

האם הוא חייב להודיע לחברה ולקבל ממנה הוראות להחזרת אחד המוצרים? האם מותר לו להשתמש במוצר הנוסף או ליהנות ממנו לפני שהחברה ויתרה עליו? ומה הדין אם הודיע לחברה והיא אינה משיבה או אינה מבקשת את המוצר בחזרה?

האם מותר לקבל כסף שמקור חלקו בהשכרה לעובדי עבודה זרה או בשכר עבודה בעייתי?

שלום עליכם הרב רצון יצ'ו,

האם מותר לקבל עזרה כספית לקניית רכב/ דירה כאשר נותן העזרה מתפרנס הוא ואישתו אבל גם יש להם דירה שהם משכירים בא''י לגויים שעובדים ע''ז.

האם מותר להינות מהכסף שהמשפחה רוצה לתת?
אצלם כנראה מדובר בהכנסה שולית מאוד ביחס לשאר השכר שלהם -פחות מחומש.
ואני לא חושב שמדובר בכסף מופרד משאר המשכורת אלא בכל באותו חשבון וכדו'. .

האם צריך לבקש מחילה לאחר שימוש בתפילין של אדם אחר בלי רשות מפורשת?


לפני שנה לא היה לי תפילין רבנו תם
לכן הנחתי תפילין שהיו בבית כנסת במקום שאני גר, זה קרה איזה שלוש פעמים בערך
תפילין של מישהו שנוהג על פי הקבלה ומתפלל עם כוונות וכו'
אז סמכתי על מ"ש בש"ע שנוח לו לאדם שיעשו מצווה בממונו

כרגע ראיתי בפוסקים שזה לא כזה פשוט ובפרט כשיש חשש שהאדם לא מסכים
וכאן יש סיכוי גדול לזה כדרך אנשים העושים על פי הקבלה שמקפידים בדברים כאלה

השאלה אם אני צריך להגיד לו שהשתמשתי
יש לציין שאני מתבייש מאד לומר לו מכמה טעמים

תודה רבה

כיצד תנהג עובדת הנדרשת לשנות חשבוניות כדי לקבל תקציב עירוני?

שלום לכבוד הרב,
אני עובדת כעוזרת מנכ"ל בגרעין תורני ומתעסקת בין השאר בהעברת חשבוניות מספקים שונים להנהלת חשבונות של העירייה על פי תקציב שיש לנו אצלם.
המנכ"ל דורש ממני- כדי לנצל את התקציב- לשנות את הפירוט בחשבוניות מהספקים כך שיהיה כתוב בתיאור הפעילות משהו שנוכל לקבל עליו תקציב/ לשנות את תאריך החשבונית/ לבקש מספק חשבונית על סכום פיקטיבי ולרשום שזה היה ע פעילות מסוימת כשזה לא היה לצורך כך.
הכל בטענה שהם יודעים שכך הדברים עובדים.
האם הדבר הוא בגדר גזל? האם נכון לי להגיד למנכ"ל שאני לא מסכימה לעבוד כך ואם אין אפשרות אחרת אז לעזוב את התפקיד?

מי אחראי לנזק שגרם נגרר לרכב אחר: הרכב הגורר או הנגרר?

כאשר לרכב מחובר נגרר, ונגרמה פגיעה לרכב אחר מהנגרר, מי חייב לשלם, האם חברת הביטוח של הרכב או חברת הביטוח של הנגרר? 
חברת הביטוח של הרכב אומרת הנגרר פגע, בלעדיו לא הייתה תאונה. חברת הביטוח של הנגרר אומרת, בעל הרכב נהג, בלעדיו לא הייתה תאונה. 
איזו סוגיה תלמודית יכולה לסייע להבין העניין?
האם יש אפשרות לחלק חצי חצי ומה המקור לכך?

 

כיצד מתיישבת חובת אהבת החוטא בפרק חלק עם המצווה לשנוא מי שאינו שב בתשובה?

מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות  חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...


ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ, 
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)


כיצד ישוב הדברים בין המקורות ? 
 

האם מותר להרכיב מארז מפריטים בודדים בסופר ולשלם את מחיר המבצע של המארז?

מקרה שהיה - אדם שהיה בקניות בסופר כאשר פריט בודד 3 ש"ח. מארז של 8 פריט [מאותו סוג] עלה 20 ש"ח. ראה 4 פריטים בודדים וחיבר אליהם עוד 4 פריטים כשיהיה מארז ושילם באופן עצמאי 20 ש"ח. האם היה צריך לשלם על כל פריט בנפרד 24 ש"ח או שעשה נכון 'שהרכיב' מארז ושילם 20 ש"ח? האם יש כאן איסור גזל?

כיצד מבינים את דין הצלת גוי בדברי הרמב״ם, ומה ההוראה למעשה בימינו?

בהל' ע"ז [י, א] פסק רמב"ם שדין אין מעלין ואין מורידים נאמר כלפי גוי עובד עבודה זרה. משמע שסתם גוי שאינו עובד עבודה זרה, אין איסור להעלותו מהבור.
אבל בהל' רוצח [ד, יא] כתב רמב"ם על סתם גוי שאסור להצילו.
נראה להעדיף את הנוסח בהל' ע"ז - כי רמב"ם פתח שם באיסור כריתת ברית, שנאמר כלפי גויים עובדי ע"ז דוקא, ולא כלפי כל הגויים, והמשיך: לפיכך.. לא יעלנו [מטביעתו בנהר] - א"כ הדין מוסב דוקא על עוע"ז.
הרב רבינוביץ' ב'יד פשוטה' רצה ליישב ע"פ רמב"ם במאכלות אסורות [יא, ה] ש'כל מקום שנאמר גוי סתם, הרי זה עובד ע"ז - אבל נראה לדחות דבריו, כי שם כוונת רמב"ם רק לדיני יין.

Subscribe to נזיקין